...
אמיתי בפנימיות וטיפש
אמיתי בחיצוניות ובו יתבאר, שאי אפשר להכיר את החכם
האמיתי ע"פ החיצוניות שלו בשום צורה שהיא, משום שגם החכם
האמיתי, הוא נראה כמו בן אדם רגיל, בחיצוניות שלו. והעניין הוא, כי עולם הנפרדות תמיד קיים ברמה החיצונית ועולם האחדות תמיד קיים ברמה הפנימית. והעולם הפנימי והחיצוני של האחדות ... שהאדם חושב שהוא היה מנהל את המציאות בצורה יותר חכמה, ממה שהיא מתנהלת בפועל. ובו זמנית, אצל מי שהוא חכם
אמת, אצלו הנפרדות של העולם שלנו, היא מצטיירת עבורו כשיא וכשלמות החוכמה, וכשלמות האחדות, יותר טוב מאשר טוב, דהיינו, טוב מאוד, שהיא ריבוי האחדות. ומי לא זכה לשכל של האחדות
האמיתית, אצלו האחדות נפרדת מהנפרדות, ובעיניו האחדות רחוקה במרחק אין סופי מהעולם שלנו. וכאשר אדם כזה מסתכל על מי שהוא חכם
אמיתי, בין אם זה אדם בשר ודם שהוא חכם
אמיתי, ובין אם זה שכל שהוא חכם
אמיתי, ובין אם זאת המציאות שהיא חכמה
באמת, כאשר אדם כזה רואה מול עיניו חכם
אמיתי, אז בגלל שהוא לא מספיק חכם, לפעמים החכם
האמיתי מצטייר בעיניו, כשקרן וכטיפש. בדיוק כמו שבן אדם רגיל, חושב שהמציאות שלנו לא מתנהלת בצורה הגיונית. ולמה? משום שלאדם שמפריד בין האחדות לבין הנפרדות, בעיניו, להיות באחדות, פירושו לא להיות כלל. כי אי אפשר להיות באחדות. כי כל דבר שהוא קיים, הוא בעצם קיים בנפרדות משאר הדברים. והחכם
האמיתי, והשכל
האמיתי, והחוכמה
האמיתית, יש להם לבוש גשמי מצומצם של הנפרדות שלנו. אלא, שאצל החכם
האמיתי, הנפרדות והאחדות הם ישות אחת ממש. ומה שנראה בעיני האדם כנפרדות, בעיני החכם זאת שלמות האחדות. ומה שנראה בעיני האדם כאחדות, בעיני החכם זאת שלמות הנפרדות. והסיבה שהאדם רחוק ... כי היא מנוגדת לצורה החיצונית של העולם שלנו, אך אעפ"כ היא ישות אחת עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל
אמיתי וחכם
אמיתי, אז לפעמים החכם
האמיתי נדמה בעיניו כטיפש וכשקרן. משום שהחכם
האמיתי, חי בעולם של נפרדות ממש, ללא שום אחדות כלל. כי האחדות של המציאות, היא נמצאת בעומק פנימיות כוונתו של החכם
האמיתי, אך היא אינה מתגלה בשום צורה חיצונית אצל החכם
האמיתי. כי האחדות קיימת בעומק פנימיות המציאות שלנו, כ"כ עמוק עד שהיא נמצאת מחוץ למקום ממש. ואעפ"כ היא ממלאת את כל המקום כולו. וכך גם האחדות של החכם
האמת, שהיא לא נמצאת כלל בתוך דבריו ומעשיו, ואעפ"כ היא ממלאת את כל כולו. ורק מי שהוא חכם
אמת, רק הוא יכול לזהות ולהכיר חכם
אמת אחר. כי לכל שכל, יש שורש. ומי שמכיר את השכל של האחדות, ורואה ויודע את שורש השכל של כל דבר שיש בעולם, הוא רואה ומכיר מיד על כל שכל שהוא, מהיכן הוא נלקח. ובשורשם, כל השכלים נלקחים מאותו המקום. אך אעפ"כ כל אדם ואדם, הדיבור שלו נלקח מעומק שכל מסוים, מהצד של זה שאומר את השכל. והחכם
האמיתי, הוא רואה ומכיר את רמת עומק השכל של כל אחד ואחד, והוא מבין מיד, האם השכל הזה נלקח מהאחדות שנמצאת מחוץ למקום ולזמן ממש, או שמא השכל הזה נלקח מאיזו אחדות שקרית, שהיא רק מתחזה לאחדות
האמיתית. וכל זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם
אמת בעצמו, הוא לא יודע מימינו ומשמאלו והוא לא
באמת יכול להבדיל בין טיפשות לחוכמה, וכל שכן שאינו יכול לזהות ולהבדיל בין משוגע לבין חכם
אמת. כי העולם, הם רחוקים מהחוכמה. משום שבעיני העולם, החוכמה ה