... שתמיד טוב לך באמת - או שתמיד רע לך והעניין הוא, כי יש בשורה טובה ... המידה, כי תמיד החוויה היא זהה, כי תמיד יש את חווית מילוי הרצון, בלי להיות תלוי בסיבה ובצורה כלשהי. וכאשר האדם במדרגה הזאת, אז תמיד טוב לו, בטוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר. והבשורה הרעה היא, שמי שלא זוכה ... לו. ובכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו חיסרון. כי כל צורה, חסרה את שאר הצורות. ואם האדם מחובר למקום שבו אין שום צורה, דהיינו, האחדות, אז תמיד טוב לו באמת, בלי להיות תלוי בצורה כלשהי. או שהאדם נמצא בעולם ... עדיין רע לו, מכך שהוא רוצה את הצורה, ומכך שהוא תלוי בה ומשועבד אליה. כך שתמיד רע לאדם בכל מקרה, כל זמן שהוא בעולם הצורות. או שהאדם הוא איש אמת, ועל ידי האמת הוא חווה את אחדות הצורות, שאז האדם טוב לו תמיד בטוב אמיתי וכולי. ...

... במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות? והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר רצונו מתמלא. כי טוב, הוא כאשר רצונו של האדם תואם את המציאות, ורע הוא ... זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו מבין את סיבת כל האירועים שאותם הוא עצמו עושה. ועל ידי זה, ההנאה של החכם האמיתי, היא לא תלויה במה שקורה, אלא היא תמיד שלמה, בדיוק כפי שאלוהים שלם תמיד עם כל מה שהוא עושה, מאחר שהוא עושה את הכל כרצונו (וגם כאן יש היבטים שונים, מי ברא את הרצון של אלוהים וכולי). וע"פ הנ"ל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אז לכאורה נראה, שהוא לא יכול להפיק שום הנאה גשמית ולא יכול ליהנות משום הנאה גשמית. כי ההנאה, היא רק כאשר יש חיסרון. כי האדם, ... משיג איזה דבר שלא חסר לו. וההנאה היא, רק כאשר נשלם החיסרון. ואם האדם הוא חכם אמיתי, אז אין לו שום חיסרון. וא"כ, לכאורה נראה, שחכם אמיתי לא יכול ליהנות משום דבר. בין אם זה דבר רוחני ובין אם זה דבר גשמי. ובעיני העולם, נדמה להם, שמי שרודף אחרי הנאה גשמית, כנראה שהוא לא אדם רוחני. ומי שלא רודף אחרי הנאה ... כנראה שהוא אדם רוחני, או כזה שרוצה להיות רוחני וכולי. והכל ע"פ ההיגיון הנ"ל. והאמת היא, שאין שום הבדל בין הנאה גשמית להנאה רוחנית. כי כל הנאה, היא גשמית, וכל הנאה, היא רוחנית, וכל הנאה, היא סבל, וכל סבל, הוא הנאה. והכוונה היא, שמצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, יש להן שורש, שהוא, החיבור של האדם, לאחדות של המציאות. וככל שהחיבור של האדם לאחדות של המציאות גדול יותר, כך האדם נהנה יותר. ובכל הנאה והנאה שיש ... ואחדות המציאות, היא חווית האלוהות. שהאדם חווה שהכל אחד, ושהוא עצמו אלוהים האמיתי / השלמות האלוהית. כי כאשר הכל אחד, אז ממילא אין שום הבדל בין המהות לבין הצורה, ואין הבדל בין אלוהים לבין הבריאה, ואז אין עוד מלבדו, ויש רק אלוהים, עד שאין שום משמעות ... מיותר שנועד להשיג תכלית אחרת, אם מסתכלים על האכילה או על כל פעולה אחרת, בעין אמיתית. וכאשר האדם אוכל, ההנאה שלו, היא לא מעצם האכילה עצמה, אלא מעצם החוויה שהאכילה נותנת לו. כגון לדוגמא שהאדם רעב, שאז הוא חווה נפרדות מאוד גדולה. שהאדם מאוד לא רוצה את ... האדם לא מוכן להסתפק בחוויית השובע הגשמי, והאדם לא מוכן להסתפק בתחליף שאינו אמיתי, שאז האדם לא מתמכר לאכילה, גם כאשר חסר לו איזה דבר אחר. וכל שכן, כאשר האדם חווה שהכל טוב לו, או שהחיים טובים יותר עבורו, שעל ידי זה, האדם אוכל פחות, רק כדי צורכו ... יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון כלל. כי שום דבר לא חסר שום דבר. ואין שום נפרדות כלל, כנפרדת. אלא, יש נפרדות, שהיא אינה נפרדת מהאחדות. וככל שהאדם קרוב יותר להבין שהכל אחד באמת, דהיינו, שאין דבר כזה אחדות, כי הנפרדות היא בעצמה אחדות, כך האדם קרוב יותר אל ההנאה בשורשה. ויש אנשים רוחניים, שמאסו בחיי הרוחניות, והם חוזרים לעולם הגשמי ונהנים ממנו ... לבין רוחניות. ומי שמחפש הנאה רוחנית, הוא בעצם מרחיק את עצמו מההנאה הרוחנית האמיתית, שהיא ההבנה שאין הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. ולכן, לפעמים האדם הרוחני חווה הארה רוחנית, דווקא כאשר הוא עוזב את העולם הרוחני, וחוזר ליהנות בעולם הגשמי. כי בשורשו, ... אין הפרדה בין רוחניות לבין גשמיות. ומי שמשתמש בשכל שלו בשלמות, הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד. וכאשר, כל התודעה של האדם חושבת רק על דבר אחד בלבד, דבר שהוא חסר כל משמעות, כי הרי אין שום דבר שנפרד ממנו, דהיינו, כלום / שום דבר, ... לגמרי, כי באחדות, אין שום נפרדות של קיום עצמי. ואז בשעת ביטול, האדם חווה שלמות אמיתית, שאין בה שום חיסרון כלל. וההנאה היחידה בעולם, שאין בה שום חיסרון כלל, היא ההנאה של ידיעת האחדות / אי ידיעת הנפרדות. שבה האדם לא יודע שום דבר. וכאשר אין שום ידיעה, אין ... שטוב וכולי. ובשלמות, שאין שום רע כלל, אין גם ידיעה של טוב. וככל שהאדם יותר חכם אמת, דהיינו, מבין טוב יותר שהכל אחד, כך ההנאה שלו גדולה יותר. הנאה שאינה מוגדרת כהנאה, כי אין לה הפך וניגוד. ז"א, זאת לא חווית הנאה רגילה שניתן להגדיר אותה כהנאה, כי אין לה ... את החוויה של עצמו וכולי. ואעפ"כ, יש גם נפרדות. ז"א כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא נראה כדבר והיפוכו. אבל בשכל שבו הכל אחד, שם ניתן להבין, שבאמת, גם הכל אחד, וגם בו זמנית יש נפרדות אין סופית. כי אחדות אמיתית, היא כאשר יש רק נפרדות וגם רק אחדות בו זמנית כישות אחת. שאין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות כלל. והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה תמיד מכך שהכל אחד. הנאה שאינה תלויה בשום דבר, הנאה שאינה צריכה שום דבר, הנאה שאי אפשר להשיג אותה בשום דבר, כי אי אפשר לאבד ... שהיא באחדות עם האחדות. דהיינו, למרות שהכל אחד, אעפ"כ יש נפרדות. וגם אצל החכם האמיתי, גם אצלו יש נפרדות כפשוטו. ואעפ"כ, זה לא כפשוטו. כי אצל החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות וכולי. ובנפרדות של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה הכל אחד, וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה כל הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד, אעפ"כ יש נפרדות תמיד, ואין שום הבדל וכולי. והחכם האמיתי, בתוך הנפרדות שלו, גם ההנאה שלו, תלויה בדיוק באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב אל האחדות כנ"ל. ואפשר להתקרב אל האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם ...

... הכלום, הוא בעצם הדבר הגדול ביותר שהוא ה"הכל". ואדרבה ואדרבה, מה שנדמה לאדם למשהו ממשי שהוא ה"יש" הוא בעצם כלום אמיתי, מאחר ש: 1 - מהותו היא באמת הכלום כנ"ל. 2 - הוא עצמו באמת כלום אמיתי, משום שאין לו ישות עצמית כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין ... הזמן כולו, הם כולם רק אפשרי המציאות, דהיינו, קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום/ה"שלם" שמהותו היא אין סופית ואינה ... בכל רגע מחדש. כל רגע של ציר הזמן, הוא מחשבה חדשה של המציאות, דהיינו, עולם חדש, מקום חדש, זמן חדש וכולי. הגיל האמיתי של העולם כולו, הוא פחות מרגע. רגע אחד הוא כבר זמן שבתוכו ... סוף אפשרויות בכל רגע ורגע כיצד יראה היקום וכל מה שבתוכו. למרות שלאדם זה נראה ברור מאליו שהכל כפי מה שהוא, הרי שבאמת בכל רגע ורגע קיימת אין סוף אפשרויות שונות כיצד יראה היקום, ... כולן של כיצד המציאות יכולה להיות, ונדחס את כולן לתוך נקודה אחת קטנה של רגע אחד ומקום אחד, גם זה עצמו עדיין לא באמת ימחיש את מהותה האמיתית של המציאות. לאדם בשכל האנושי אין יכולת להבין באמת את המהות של מה שהיה לפני הזמן, או בשביל הדיוק ובמילים ... שהיא לא נכנסת לתוך מחשבה רגילה, ועד כדי כך שמרוב שאי אפשר לחשוב עליה, משום כך היא נקראת בשפת האדם "כלום". אך באמת מה שנדמה לאדם ככלום, זה הדבר היחיד שבאמת קיים שמהווה את הכל כנ"ל. כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל ... מהות אחת שמהווה את הכל באופן שווה. מאחר שהאדם אינו מבין את המהות האחת, משום כך נדמה לו שקיימים דברים שונים. אך באמת הכל כולל הכל זאת מהות אחת. מצד האמת, אין שום הבדל ולא יכול להיות שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, ... כולם הם רק הבגדים של המציאות. ז"א האדם עצמו הוא סוג של בגד של המציאות, שרואה בגדים אחרים של המציאות. מצד האמת, כאשר האדם רואה משהו, הוא בעצם רואה את עצמו ממש. כי מהותו ... כולן, היא ידיעת המהות של המציאות, דהיינו, הכלום / השלם. ראה: שורש הידיעות. מי שימשיך להתבונן בעניין יראה את האמת והיא שמצד האמת הדבר היחיד שבאמת ראוי לקרוא לו כלום, הוא כל מה שישנו. הסבר: מה שנקרא אצל ... כולם. ולכן מה שישנו, דהיינו, כל הדברים כולם מהותם היא מה שהאדם קורא לו כלום. אבל, יותר מכך, כל מה שישנו הוא באמת כלום אמיתי. משום שהוא רק צורה חיצונית וצמצום חלקי וגוון חלקי של משהו אחר. לשום דבר שישנו אין בכלל מהות אמיתית והוויה עצמית. שום דבר אינו יכול לקיים את עצמו בכוחות עצמו. (התודעה של האדם אינה יכולה לקיים את עצמה בכוחות עצמה). הכלום האמיתי הוא מה שישנו, שהוא רק נדמה לאדם כמשהו בעל ישות עצמאית, למרות שבאמת אין לו ישות עצמית כלל. בכל אחד מהדברים שקיימים במציאות, בכל ... על חוסר היכולת להבין שכל ההפכים הם מהות אחת. ברגע שהאדם מבין שהכל זו ישות אחת, באותו הרגע הוא הופך לאדם רוחני אמיתי, ורק אז הוא מתחיל לחיות באמת.

... או פחד, פחד או חרדה - מהי חרדה? מהו פחד? מה ההבדל בין חרדה לבין פחד? ובו יתבאר, מה ההבדל בין פחד לבין חרדה. ומתי האדם סובל מחרדה ומתי האדם סובל מפחד. והאמת היא, שאין שום הבדל בין פחד לבין חרדה, או בין חרדה לבין פחד וכל כיו"ב. וחרדה או פחד, אלו שתי מילים שונות, שמבטאות את ...

... בשלמות - איך להשיג אושר בשלמות? השיטה הטובה ביותר להיות מאושר באמת? מי שיתבונן יראה, כי יש בעולם שלנו המון עצות שונות, כיצד יכול ... להביא את האדם אל אושר בשלמות שאין שלמות אחריה, היא על ידי זה שהאדם הולך עד הסוף ועד הקצה האחרון ממש, של כל דרך באשר היא. כי מצד האמת, זה לא באמת משנה באיזו דרך תלך, זה כן משנה כיצד תלך בדרך. שאם תלך בדרך הרחק ... לא תלך בדרך עד סופה, לא תגיע אל סופה. אך מי שרוצה להשיג את השלמות, צריך להיצמד לדרך שלו עצמו, אבל שזה יהיה בשלמות. דהיינו, ללכת לפי האמת שלו, עד הסוף ועד הקצה האחרון. והאושר של האדם, הוא חוויה ... המחשבות שלו. כי האדם יכול לקחת את כל מה שהוא מאמין / חושב / יודע / מרגיש וכיו"ב. והאדם יכול לראות ולוודא, שאכן הוא חושב בצורה נכונה אמיתית וישרה. דהיינו, שהוא אכן מסתכל על הדברים כפי מה שהם באמת. והזיכוך הזה, מביא את האדם להסתכל למציאות בעיניים כפי מה שהיא, ... אלו עצות מחשבתיות, כגון לדוגמא: אמונה עצמית / חשיבה חיובית וכיו"ב, בסופו של דבר, כל העצות האלו, כדי שהן יביאו את האדם לאושר פנימי ואמיתי בשלמות, לשם כך עליהן להעביר את האדם, תהליך פנימי של התבוננות פנימית אמיתית. כי אושר פנימי אמיתי, לא יכול להיות תלוי במה שהאדם עושה, ואפילו לא במה שהאדם מאמין, או ... זמן שהאושר תלוי בצורת המחשבה של האדם, או בצורת המעשים של האדם, הרי שהאושר הזה, הוא זמני בלבד, מאחר שהוא יכול להתבטל בכל רגע. ואושר אמיתי, הוא כזה שלא יכול להתבטל לעולם, בשום מקרה שהוא. ואם האדם חושב ... דברים חיצוניים, מאחר שהם יכולים להשתנות כל הזמן. ועל האדם לזכור, שהוא צריך ללכת עד הסוף, דהיינו, להתבונן עמוק אל תוכו, ולזכך את עצמו באמת. דהיינו, לוודא שהוא אכן נצמד לאמת האישית שלו עצמו, אבל עד הסוף שלה. וההיצמדות של האדם אל האמת האישית שלו עד הסוף האחרון בשלמות, מזככת את האדם, להשיג את האמת המוחלטת של המציאות. שהיא נמצאת, ממש אחרי הקצה האחרון של האמת הסובייקטיבית של האדם. ומי שהולך בדרך כלשהי עד הסוף ועד הקצה האחרון שלה, דהיינו, מנסה להשיג שינוי פנימי אמיתי, על ידי התבוננות פנימית אמיתית עד הקצה האחרון, על ידי זה הוא משיג אושר מושלם, אושר מוחלט, בשלמות שאין שלמות אחריה. והכלל והעיקר הוא, ללכת עד הסוף. וזה מה שמבדיל את המפסידנים מהמצליחנים. עד כמה האדם מוכן לתת את עצמו, למען האמת האישית שלו. ומי שהולך עד הסוף, הוא מגיע לחוויית השלמות האמיתית, בשלמות, שאין שלמות אחריה. ...

... בעבר היה טוב יותר, גם זה סוג של הסתכלות על הדשא של השכן. כדי להיות מאושר באמת, על האדם להבין מה טוב בדשא שלי עצמי ברגע הזה. וכדי להבין מה טוב בדשא שלי עצמי ברגע הזה, על האדם להבין במה דומה הדשא שלי לכל דשא אחר ... האדם מוצא את הדבר שמאחד את הכל, דהיינו, האדם מוצא את הפנימיות ואת המהות האמיתית של הדברים, על ידי זה הוא מוצא את הטוב שיש גם ברגע שלו, וממילא הוא אינו מסתכל על דשא של אחרים. ההסתכלות על הדשא של האחר, היא רק משום ...

... אתה יודע שטוב לך, אז לא באמת טוב לך ויתבאר כי מי שיודע שטוב לו, הרי שלא באמת טוב לו. כי כדי שתדע שטוב לך, לשם כך צריך האדם שתהיה בתוכו הפרדה של טוב ורע. כי כאשר אין ... הרי שהוא בכלל לא טוב אלא גם רק רע. כי מי שלא מרגיש רע בכלל, לא יודע שהוא מרגיש טוב, אלא הוא מרגיש טוב אמיתי בשלמות, בלי לדעת את זה (ואולי להפך? התבאר במקום אחר). ואם האדם יודע שטוב לו, הרי שבתודעה שלו, עדיין יש חוויה של רע, וממילא לא באמת טוב לאדם. ולכן, בשעת ביטול, שבו האדם מתבטל לגמרי, אז טוב לאדם בשלמות באמת. כי שם בשעת ביטול, לא רק שהאדם לא יודע שטוב לו, אלא שהאדם לא יודע את עצמו כלל, דהיינו, לא ... ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה כלל, וזוהי השלמות האמיתית. אבל יש עוד סוג של שלמות, והיא כאשר האדם חוזר אל התודעה שלו, שאז האדם ברצוא ושוב. גם ... באין סוף טוב, אין ידיעת טוב, כי יש רק טוב (וגם באין סוף רע, אין ידיעת טוב. אבל גם אין סוף רע, הוא טוב אמיתי של אחדות). ...

... שאינו דומה בשלמות לתבנית כלשהי, במקרה כזה נוצרת תבנית חדשה, שמורכבת משקלולים שונים של התאמת התבניות השונות לאירוע הנוכחי. ולפי זה נוצר הרגש של האדם באותו הרגע לאותה המציאות. תבנית רגשית = רגש שנוצר כאשר האדם נתקל בתבנית כלשהי. ככל שהמציאות נתפסת ... הן אלו שיוצרות את הרגשות השונים ואת מצבי הרוח השונים. ככל שהאדם מעמיק יותר אל המהות האמיתית והפנימית של המצבים השונים של המציאות, כך כמות המכנים המשותפים שלו מצטמצמת, וכך הוא מגיע למכנים משותפים יותר ויותר דומים. כאשר האדם מגיע לעומק הפנימי ביותר של המציאות, זה בעצם השלב שבו האדם מצליח לראות את המהות האחת והאמיתית של כל האירועים השונים של המציאות. כאשר האדם מגיע למהות האחת, דהיינו, האחדות המהותית המלאה של כל האירועים השונים, על ידי זה הוא תמיד יגיב באותה הצורה לגבי ... קדימה, נגלה כי כאשר האדם מגיב תמיד באותה הצורה לגבי כל האירועים השונים, הרי שאז טוב לו באמת. כי מאחר שבעיני האדם כל האירועים השונים וכל הצורות השונות של המציאות הכל נתפס כדבר אחד, ממילא האדם לעולם אינו רוצה שהמציאות תהיה שונה ואחרת ממה שהיא, כי מבחינת המהות המציאות תמיד זהה. כאשר האדם אינו רוצה דבר ששונה מהמציאות, ממילא טוב לו באמת. ברמה המעשית: על האדם לחקור את המהות המאחדת של האירועים השונים. על האדם לחקור מדוע כלפי אירוע אחד הוא מרגיש כך ומדוע כלפי אירוע אחר הוא מרגיש אחרת. על האדם ... כפי שהם, על ידי זה הוא רואה את המהות של המציאות כדבר אחד והכל נכנס לתבנית רגשית אחת וטובה באמת.

... רק שהאדם לא סובל כלל, אלא שהאדם אפילו נהנה בהנאה אמיתית, מכך שרצונו העצמי מתמלא על ידי המציאות. כי כאשר האדם רוצה את המציאות כפי מה שהיא ממש ללא ... רצון שמנוגד למציאות. והאפשרות השנייה היא, שהאדם לא באמת מבין על מה ולמה יש לו רצון שמנוגד למציאות. והנה, הסיבה שבגללה יש לאדם רצון שמנוגד ... של דבר הוא מבין שהכל אחד. דהיינו, שהאדם מבין, שמצד האמת אין הבדל בין "יש" סיבה לבין "אין" סיבה, כי הכל אחד ממש. ואין הכוונה לומר שתמיד אין או ... רצון הם ישות אחת ממש. ומי שמבין את העניין הזה באמת, הוא גם חווה ומרגיש את העניין הזה באמת. וכאשר האדם מבין ומרגיש, שהרצון והאין רצון הם אחד ממש, ממילא הרצון הסופי והמוגדר של האדם ... שהמציאות צריכה להיות אחרת, דהיינו, שאין סיבה טובה באמת, לכך שהמציאות תהיה כפי מה שהיא כרגע. כי אם היה האדם חושב שיש סיבה טובה באמת, למה שהמציאות תהיה כרגע כפי מה שהיא, הרי שלא היה לאדם שום רצון לשנות את המציאות. ואין ... כן לשנות את המציאות, תוך כדי זה שתהיה סיבה טובה באמת, לכך שהמציאות תהיה כפי מה שהיא כרגע. כי סיבה טובה באמת, פירושו סיבה שמכילה בתוכה את כל שאר השיקולים שיש בעולם, ושהיא נותנת להם את השלמות שלהם. דהיינו, תהליך טוב באמת, הוא תהליך שלוקח בחשבון את כל השיקולים כולם ואת כל הרצונות כולם, ונותן לכולם מענה אמיתי בשלמות אמיתית. והסיבה הראשונה של כל הסיבות שיש בעולם, היא סיבה שלוקחת בחשבון את כל השיקולים שיש בעולם, ... שהאדם סובל רק משום שהוא לא מבין את הסיבה הראשונה האמיתית של כל הסיבות. ומאחר שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לכן הוא רוצה לשנות את ... תהיה טובה יותר בצורה אחרת. אבל אם היה לאדם שכל אמיתי, הוא היה רואה את האמת, דהיינו, מסתכל על כל האירועים כולם, מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואז לא שייך שהאדם באמת ירצה לשנות את המציאות. וממילא גם לא שייך שהאדם באמת יפחד או יסבול וכיו"ב. כי גם כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה, עדיין הסיבה הראשונה, יוצרת ... הראשונה, עדיין הוא יכול לסבול. אבל אז, הסבל הוא לא אמיתי. כי האדם סובל רק כלפי חוץ. והאדם עצמו מחובר לאחדות של המציאות שהיא הסיבה הראשונה, שמנקודת ... נהנה. כי שם אין שום חיסרון כלל, אלא הכל בשלמות אמיתית. ויש גם מצב תודעתי אנושי נוסף, שבו האדם בכלל לא יודע שיש דבר כזה שלמות של המציאות. או ... העצמי שלו ממש. כי השלמות של המציאות, היא ה"אני" האמיתי של האדם. וכאשר האדם יודע ברשימו שלו שהכל מושלם, אז על ידי זה ברמה הפנימית של האדם, יש לו ... את הלבוש החיצוני הרע. כי האדם בוחר בבחירה מלאה אמיתית, את זה שרע לו. ואת זה האדם מבין, רק אחרי שהוא זוכה להגיע לביטול לאין סוף הנ"ל. ונסכם: ... ויש גם אפשרות שנייה, שבה האדם לא משתמש בשכל האמיתי שלו, אלא בוחר באופן לא מודע, לטעות ולהטעות את עצמו, שיש נפרדות / חסרונות וכולי, שאז האדם ... יחזור לעצמו. והדבר מצד אחד קורה על ידי ה"אני" האמיתי של האדם בבחירה מלאה, דהיינו, על ידי השלמות של המציאות שעושה את הכל בבחירה מלאה ממש, ללא ...

... חזקה, עד שהאדם מרגיש את רגש האהבה, מעצם זה שהוא יודע שבן הזוג שלו אוהב אותו. וזוגיות טובה עם אהבה טובה באמת, היא כאשר האדם מרגיש את האהבה באוויר, גם כאשר הוא רחוק מהאדם שאותו הוא אוהב. ואף על פי כן, כל ... כל דבר בעולם, מלמדת את האדם שאפשר לחוש אהבה. ואז האדם מנסה להשיג את האהבה הזאת בכל תחומי החיים שלו. ואהבה אמיתית, היא כאשר האדם אוהב את המציאות. וכאשר האדם אוהב את המציאות, הרי שגם כאן יש דרגות שונות של ... על מי שמאמין שהכל לטובה וכיו"ב. כי זו לא אהבה של ידיעה, אלא אהבה של אמונה. אך כן מדובר על מי שהוא יודע את האמת, שהכל טוב. ושהידיעה הזאת יוצרת אצלו את רגש האהבה. וכאשר האדם אוהב מישהו, אז "על כל פשעים תכסה ... הופכת את האדם לעיוור ממש, והוא אוהב את הדבר באהבה עיוורת, בלי שום שכל כלל. וכאשר האדם אוהב את המציאות באמת, בגלל שהוא יודע ומבין את הטוב הפנימי שיש בכל דבר, הרי שהאהבה שלו למציאות, היא לעולם לא נחלשת. ... כולה. ועל האדם להתבונן בדברים, עד שהוא יגיע לאהבה כזו שנובעת מעצם הידיעה שממלאת אותו, שזו הנאה מאהבה אמיתית.