... שנוצר, מידיעת האמת השקרית אין האדם סובל, אא"כ הוא יודע את האמת המוגדרת. כי כאשר האדם לא יודע דבר, הוא לא יכול לרצות שום דבר, וממילא הוא לא יכול לסבול כלל. והאדם סובל, רק כאשר הוא יודע את האמת השקרית. כי האמת האמיתית היא, שהכל אחד ומושלם ממש. דהיינו, שכל הצורות, הן ישות אחת ומושלמות. וכאשר כל ... וממילא לא שייך לסבול. אבל אדם שיודע את האמת השקרית, דהיינו, שהוא יודע ובטוח בכך שיש נפרדות, הוא סובל. ועל האדם לזכור ולהבין תמיד את האמת, שבאמת הכל אחד ומושלם ממש. ואז אין שום סבל כלל, אלא רק הנאה אמיתית של אחדות ושלמות אמיתית.

... - למה לא צריך להפסיק לשקר? ואיך כן לשקר, אבל לדעת את האמת? למה איך ומתי זה בסדר לשקר אפילו את עצמך? כי מי שרוצה לחוות את האחדות, עליו להיות איש אמת. והאדם שמטעה את עצמו, נדמה לו, שלהיות איש אמת, פירושו לא לשקר כלל. וכאשר האדם מתבונן על עצמו בעין של אמת, הוא רואה שהוא מלא חצאי אמיתות / אי דיוקים / אמונות / שקרים וכיו"ב, כחול אשר על שפת הים. ואז הוא לא מצליח למצוא עצה, איך להפסיק את כל השקרים האלו ולהיות איש אמת. ולפעמים האדם מצליח קצת, וחוזר לסורו וכולי. והעניין הוא, כי להיות איש אמת באמת, אין פירושו לא לשקר כלל. אלא פירושו הוא, לדעת ולהבין על השקר, שהוא שקר. והכוונה היא, שזה בסדר גמור, גם שהאדם ישקר את עצמו. ובתנאי אחד, שהאדם באמת יודע ומבין בשלמות, שהוא משקר את עצמו. כי השקר חמור, רק כאשר הוא בשגגה . אבל כאשר האדם משקר את עצמו באופן מודע, הרי שזהו לא שקר אמיתי, אלא רק שקר של משחק. ובפועל, כל העולם שלנו הוא שקר. וכל חיי הנפרדות הם שקר. וגם החכם האמיתי, משקר את עצמו וחי חיי נפרדות. אלא שהחכם האמיתי, יודע שהוא משקר את עצמו, ולכן הוא לא באמת משקר את עצמו, אלא הוא משקר את עצמו, רק כמשחק וכדמיון בלבד. ולהיות איש אמת, אין פירושו לא לשקר את עצמך כלל. אלא פירושו הוא, שתבין שאתה משקר את עצמך, וזהו! דהיינו, עליך רק להבין את האמת. וכאשר יש שקר, לזהות אותו כשקר, וזהו. ומה שיקרה אח"כ ... ואם לא, אז לא. אבל העיקר הוא, שתדע ותבין, שאתה משקר את עצמך. ואז השקר מאבד את האחיזה שלו, בנשמה של האדם. והרעיון הוא, שלהיות איש אמת, הוא במהות. ומי שרוצה להפסיק לשקר את עצמו, לא צריך ... בלי שום מאמץ כלל. והאדם לא צריך להכריח את עצמו, לחשוב בצורה מסוימת או להפסיק להאמין וכיו"ב. אבל האדם כן מוכרח להבין ולדעת את האמת, שזאת רק אמונה בלבד, ושזהו רק שקר בלבד. ועל ידי זה, הרע ... להיות טוב מאוד. ולסיכום, לא צריך להפסיק לשקר ולהאמין, אבל כן צריך לדעת, שאלו שקר ואמונה. דהיינו, השקר והאמונה, לא צריכים להיות אמיתיים. ועל ידי זה הם מאבדים את האחיזה שלהם באדם, והופכים להיות טוב אמיתי מבפנים, וטוב מאוד מבחוץ. ...

אמת אמיתית, מבטלת את הבחירה החופשית, ללא כל מאמץ - ביטול הבחירה ובו יתבאר, עניין ביטול הבחירה החופשית, על ידי האמת. והעניין הוא, כי כאשר האדם מגיע אל האמת האמיתית, אז הוא רואה ומבין מהי אמת באמת. כי באמת האמיתית, אין לאדם שום בחירה לשקר כלל. כי כל אמת בעולם, עדיין יש לאדם בחירה, האם להתעלם ממנה או לא. וכל זמן שיש לאדם בחירה חופשית האם להתחבר אל האמת, או לשקר ולחיות בשקר, וכל זמן שהאדם הוא זה שבוחר להכיר באמת שלו, וכל זמן שיש לאדם אפשרות כלשהי, לחשוב על אמת אחרת, וכל זמן שהאדם מסוגל לחשוב על ההפך של האמת שלו, וכל זמן שיש משמעות לאמת של האדם (דהיינו שיש לה הפך), וכל זמן שהאמת של האדם נשענת על השכל של האדם, הרי שהאדם עדיין חי בשקר. וכן, זה רלוונטי על כל אמת באשר היא. וכאשר האדם מזכך את עצמו יותר ויותר, אז בסוף התהליך הוא מגיע לאמת האמיתית. ובאמת האמיתית, אין שום בחירה כלל, כי יש אחדות מוחלטת. והבחירה אפשרית, רק כאשר יש שתי אפשרויות. אבל כאשר באמת יש רק אפשרות אחת, אז אין שום בחירה לאדם כלל. ואז האמת בוחרת את האדם, ולא האדם בוחר אותה. כי האדם מתבטל אל תוך האמת, ללא שום מאמץ וללא שום רצון וללא שום תודעה עצמית וישות עצמית כלל. כי האמת האמיתית, היא אמת של ממש. ושם אין שום חיות לשקר כלל, כי אין שם שום נפרדות כלל. וכשאין שום נפרדות, אין שום בחירה כלל. כי האמת האמיתית, היא לא תלויה בשכל של האדם, והאדם לא עושה שום מאמץ להתחבר אליה. אלא כאשר האדם רואה אותה, היא מעלימה את הישות של האדם לגמרי, והאדם הופך להיות היא עצמה. ועד שהאדם לא הגיע אל האמת הזאת, ששם אין לו שום אפשרות לחשוב על ההפך של האמת שלו, הרי שהוא עדיין חי, באמת שקרית. ועל ידי זה שהאדם מחפש את האמת ה מוחלטת , על ידי זה האדם רואה את האמת המוחלטת, ורואה שהכל אחד ממש, ואז הוא חי טוב באמת, ללא כל שום מאמץ וכולי. ובכל מקום שיש לאדם מאמץ כלשהו להתחבר אל האמת, הרי שזה רק משום שהוא חי, באמת של שקר. כי לאמת האמיתית, אין שום קושי להתחבר. והקושי להתחבר, הוא רק

... העולם - איך נברא העולם? מי באמת יודע ואיך לדעת? והתשובה האמיתית לשאלה, איך נברא העולם, היא, שהכל אחד ממש, ושאין שום הבדל בין לפני לבין אחרי בריאת העולם. כי הצורה והיש, הם באחדות מוחלט עם המהות והאין, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. או במילים אחרות, אין תשובה, כי אין שאלה, כי השאלה עצמה לא נכונה מצד האמת האמיתית. ואעפ"כ מצד הנפרדות שלנו, יש הבדל בין הצורה לבין מהותה. והשאלה היא, כיצד מתהווה הצורה מתוך מהותה, להיות ישות נפרדת ממהותה, תוך כדי זה שהמהות חייבת להחיות גם את הצורה עצמה, אע"פ שהיא נפרדת ממנה. ואין מי שיודע באמת כיצד נברא העולם, דהיינו, כיצד מתהווה הנפרדות מתוך האחדות, אלא מי שהוא עצמו בורא את העולם, ורואה את העולם לפני שהוא היה קיים, ובורא אותו, והוא רואה אותו ... גם המצוי הראשון, וגם זה שמהווה את הנפרדות של העולם, וגם זה שחי בתוכה ממש. ואז ורק אז, האדם רואה ויודע את האמת, כיצד באמת מתהווה כל הנפרדות שלנו. ואפשרי לזכות לזה, רק על ידי זה שהאדם שואל את עצמו "מה" אני? ואז האדם מתבונן אל תוך המהות של המציאות, ומגלה את האחדות וכולי ...

... של שיחת החולין של החכם האמיתי - מהו? כי החכם האמיתי כ"כ אוהב את האחדות של המציאות, עד שהוא לא יכול להסיח את דעתו ממנה, אפילו לא לרגע אחד, כי היא עצמה באחדות ממש עם דעתו. וכל הדיבורים והמחשבות של החכם האמת, הם כולם, רק על האחדות של המציאות. אלא, שבכל פעם אחדות המציאות, מולבשת אצלו בצורות שונות. והחכם האמיתי, הוא לעולם לא משוחח שום שיחת חולין, וכל שיחות החולין שלו, מלובש בהן שכל של האחדות. כי הדבר האחרון שמעניין את החכם האמת, זה הלבוש החיצוני של שיחת החולין. וכאשר החכם האמיתי, מדבר עם האדם איזו שיחת חולין, הוא מלביש לו שם שכל ודרך חשיבה, שבאמצעותם האדם מתקרב אל האחדות והשלמות של המציאות. ולכן, כאשר האדם שומע את החכם האמיתי משוחח בשיחת חולין כלשהי, עליו להקשיב היטב היטב, לשכל הפנימי של שיחת החולין, ולראות את צורת החשיבה של החכם האמיתי, שמלובשת בתוך שיחת החולין, וממנה לקבל עצות, איך להתקרב אל האחדות של המציאות. כי הטועים, נדמה להם ששיחות החולין של החכם האמיתי, הן שיחות חולין. והם עד כדי כך טועים, עד שלפעמים הם מעדיפים לשמוע דיבורים שנראים כחוכמה, ממי שאינו חכם אמיתי, יותר מאשר לשמוע שיחת חולין, של החכם האמיתי. ועל האדם לדעת, שהתכלית הסופית, נמצאת מחוץ לכל הדיבורים כולם ומחוץ לכל המחשבות כולן. והשכל שמלובש בשיחת החולין של מי שהוא חכם אמיתי, הוא כולו עצות של אמת עבור האדם, איך להבין את מה שיש מעבר לשכל. מה שאין כך השכל של מי שהוא חכם שקר, שדבריו נראים כחכמים, עבור האדם שטועה כמותו, אבל באמת הם כולם דיבורים של פסולת וקליפות בלבד. ובשורה התחתונה, הכל סובב סביב דרך החשיבה הנכונה, איך האדם צריך לחשוב, כדי לראות את האמת שהכל אחד. והכל אלו רק הקדמות אל התכלית הזאת. ועל האדם להתבונן היטב על פנימיות השכל שיש בכל דבר, ובפרט בתוך שיחת החולין של החכם האמת, שהאדם מוכרח לחקור ולהבין את דרך החשיבה של החכם האמיתי. והאדם לא צריך לנסות להבין את הלבוש החיצוני של החכם האמיתי, אלא לנסות להבין רק את דרך וצורת החשיבה של החכם האמיתי. ועל ידי זה האדם מקבל אל תוכו את דרך החשיבה הנכונה, והוא זוכה להיות חכם אמיתי בעצמו וכולי. ...

... באמת, שאלה של אמת - לא משנה השאלה, משנה האמת של השאלה כי האדם שואל הרבה שאלות, והוא מתפלא למה הוא לא מקבל תשובות, או למה הוא מקבל תשובות שאינן האמת. ומי שרוצה לקבל תשובות של אמת, עליו לשאול את השאלות שלו באמת. ולא חשוב מהי השאלה, חשוב שהיא תהיה באמת. כי העיקר, הוא לא השאלה, אלא הרצון האמיתי של האדם לדעת את האמת, שהוא בא לידי ביטוי בשאלה. ושאלה של אמת, היא רק כאשר היא נשאלת מתוך מקום של השתוות. דהיינו, שהאדם באמת לא יודע איזו אפשרות היא האמת, ושאין לאדם שום העדפה, שאפשרות אחת תהיה נכונה יותר מאשר אפשרות ... יותר מאשר אפשרות אחרת. וכאשר האדם שואל באמת, דהיינו, שהוא באמת רוצה לדעת את האמת. ולא שהאדם שואל שאלה, כי הוא רוצה לספק איזה צורך שלו, אלא שהאדם שואל את השאלה, כי הוא באמת רוצה לדעת את האמת, כדי לדעת את האמת, אז על ידי זה, האדם שואל את השאלה באמת, ממקום של השתוות אמיתית, ואז האדם מקבל תשובה של אמת, שהכל אחד באמת.

... איש אמת באמת - בפנימי ולא בחיצוני - מהו "איש אמת" באמת? כי יש כאלו, שכאשר הם חושבים להיות איש אמת, ישר רצות להם בראש כל מיני צורות, של ההתנהגות החיצונית של איש אמת. כגון לדוגמא, שאיש אמת, לא אומר דבר שהוא אינו אמת וכיו"ב. ואלו שנאחזים במחשבתם בצורה החיצונית של איש אמת, הם אנשי שקר. כי איש אמת, הוא אך ורק כאשר יש לאדם רצון אחד ויחיד, והוא להיצמד לידיעת האמת, למען ידיעת האמת. וזהו איש אמת. כי איש אמת, הוא לא זה, שאינו משקר, והוא לא זה, שעושה כך או אחרת. כי זו לא המהות של איש האמת. כי כאשר האדם הוא איש אמת באמת, אז ממילא הוא לא משקר. אבל אלו רק הסימפטומים של איש האמת. אך איש האמת עצמו, הוא איש אמת, לא בגלל ההתנהגות החיצונית שלו, אלא בגלל המהות הפנימית שלו. ולכן, מי שרוצה להיות איש אמת, עליו להבין את האמת. שלהיות איש אמת, אין פירושו להתנהג בצורה כלשהי, או לשנות משהו כלשהו. כי אלו דברים שיקרו מעצמם או שלא. אבל איש אמת אמיתי, הוא זה, שרק דבר אחד חשוב לו בחיים, וזאת, ידיעת האמת, למען ידיעת האמת. כי מי שהאמת חשובה לו למען סיבות כלשהן, הוא איש של שקר. ומי שמתנהג כמו איש אמת, אבל האמת היא לא הדבר היחיד שחשוב לו, גם הוא איש של שקר. ואפילו מי שמאמין בדבר שהוא אמת, גם הוא איש של שקר, כל זמן שאין ידיעה מוחלטת של האמת. כי האמת, היא פנימית בלבד. ולהיות איש אמת, יש לזה רק פירוש אחד, והוא, שהאדם רוצה לדעת את

... איש אמת בשלמות - גם על ידי היצמדות אל אמת שקרית ! מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו לא לשקר בכלל ! וכל זמן שהאדם משקר לעצמו אפילו קצת ואפילו בטעות ומתוך חוסר ידיעה וכל ... בוחר להתחבר רק אל האמת המוחלטת בלבד, הרי שהוא בעצם בוחר להמשיך לחיות מתוך שקר, והוא אינו איש אמת כלל, ביחס לאיש אמת באמת. ואעפ"כ, ככל שהאדם מתקרב יותר ויותר אל האמת באשר היא, גם אם היא שגויה / חלקית / שקרית / סובייקטיבית וכיו"ב, זה עצמו מקרב את האדם אל האמת האמיתית. כי לשקרים יש סוף. ובסוף שלהם, יש את האמת האמיתית. ולכן על האדם להתמיד בכל כוחו להיצמד אל האמת האמיתית ביותר שהוא מכיר, גם אם היא לא האמת לאמיתה. ועל ידי זה בסופו של דבר, האמת ממיסה את השקר של האדם, והאדם רואה שהכל מושלם ממש. ...

... ושמחה, שנובעים מהתקרבות אל האמת - עד הרפואה השלמה כשאדם מתקרב אל האמת, כל זמן שהוא עוד לא הגיע אליה ממש, הוא חווה שמח ועצב מעורבים זה בזה. כי האמת, בפרט של החכם האמיתי, היא מזכירה לאדם את האלוהים שהוא, והיא גורמת לאדם להבין, עד כמה הוא רחוק מהמקום האמיתי שלו. כי האדם (כמו כל ישות), הוא מלך אמיתי, אלוהים עצמו וכולי. כי מצד האמת, הצורה והמהות, הם אחת ממש. וה"אני" האמיתי של האדם, הוא זה שחושב את החלום, ולא זה שנמצא בתוך החלום. ואעפ"כ, הם אחד וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמת, הוא נזכר כמה טובה המציאות יכולה להיות, אם הוא רק יצליח לחזור ולחוות, את מי שהוא באמת. כי ביחס לכמה שהמציאות טובה ומושלמת, האדם חי בגיהנום ממש. כי כל חייו, מלאים סבל וחסרונות. כי כל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון כלשהו. והאדם ... וכמובן שההנאה היא לעולם לא שלמה, ולכן האדם עצוב תמיד, בעצבות פנימית ועמוקה עד שורש נשמתו, ששם הכל טוב תמיד. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, שהוא חי בגן עדן ממש, והוא מרחם על האדם ששכח את זה שהכל מושלם, ושהוא סובל תמיד בלי סיבה, האדם מתחיל לראות את האמת, כמה רע וכמה סבל יש לו. עד שהאדם סובל, אפילו מעצם זה שהוא עצמו קיים. כי קיום ה"אני" של האדם, הוא עצמו זה שיוצר את תחושת החיסרון והסבל. ... להיעלם ולהיגאל מצרותיו. אבל לצערו הרב, ה"אני" ממשיך להיות קיים, ולסבול לנצח מכאביו של חוסר השלמות. וכך הוא האדם ממש, כי הוא היה אלוהים אמיתי עם שלמות אמיתית, וכרגע האדם הוא כולו מלא מכאובים. והוא לא רואה את כל הטוב שיש בעולם, ולא שומע את כל הטוב שיש בעולם, והוא לא יכול לדבר שום דבר שיביא לו שמחה אמיתית, והוא לא יכול לעשות שום דבר שיביא לו אושר, והוא לא יכול ללכת לשום מקום ולהרגיש שם שלמות, והוא לא יכול לנשום אויר ולקבל איזה דבר שיעשה אותו מאושר באמת, והוא לא יכול לשאת על גבו את כל הצרות של העולם, והוא סובל תמיד מתחושת חיסרון של שלמות, והוא מחכה כל הזמן לכך שה"אני" שלו יעלם ויחדל ... חדש, הוא חושב שהנה, אולי הסבל הזה יגאל אותו. אבל מהר מאוד הוא רואה, שגם זו עוד צורת סבל שקרי. ובתוכו, האדם לעולם לא מאושר, כי הוא יודע את האמת, שכאן הוא מקום הסבל. כי קיומו העצמי הנפרד של האדם, הוא הגיהנום. כי השכל של האדם, מסתיר ממנו את כל הטוב שיש בכל העולמות, וגורם לו להיות כל הזמן, בחוויה של נפרדות צמצום וחיסרון. ואז האדם פוגש את החכם האמת, שמזכיר לו שהוא האדם עצמו, הוא המלך. ומספר לו, כמה החיים שלו היו טובים, כאשר הוא זכר שהוא מלך. ומזכיר לאדם מה באמת הוא רוצה ומה באמת הוא מחפש, ולמה באמת רע לו, ולמה באמת הוא לעולם לא מאושר. ואז האדם נזכר בכל מה שהוא כבר זוכר בתוכו. ואז האדם נופל לעצבות ולדיכאון, מכך שהוא נזכר שהוא היה מלך ושהכל היה מושלם, ... שהוא לא חווה את זה, שהוא עצמו המלך וכולי. אבל מצד שני, האדם גם מתמלא תקווה ושמחה וגעגועים, לחזור ולחוות את המלך שהוא. כי העצות של החכם האמיתי, מרפאות את האדם, וגורמות לו לחוות את המלך שהוא, גם אם הוא לא יחפוץ בכך. כי העצות של החכם האמיתי הן כ"כ חזקות, עד שאם האדם נאחז בהן, אז גם אם יש באדם כוחות רעים שרוצים שהוא ימשיך ויסבול, הכוח של השכל של החכם האמיתי הוא כ"כ גדול, עד שהוא גורם לכל השדים הרעים האלו, להיעלם מעצמם, ללא כל מלחמה כלל. והאדם לא צריך להילחם ברע כלל. אבל הוא כן צריך למסור את נפשו, להבין את השכל של החכם האמיתי. וזה בסדר גמור שהאדם ימשיך לשקר וימשיך לעשות טעויות, ואין שום צורך להילחם ברע. כי זה בסדר גמור מלכתחילה , שהאדם משקר את עצמו וסובל וכולי. אבל האדם מוכרח להבין באמת, את פנימיות השכל של החכם האמיתי. כי הידיעה, היא הנחמה. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו לקחת את התרופות של רופא הנפשות האמיתי, על ידי זה הוא מתרפא מעצמו, וכל המחלות נעלמות. כי על ידי זה שהאדם מתעמק בתוך השכל של החכם האמיתי, אז לאט לאט האדם מתרפא. עד שהאדם מגיע לשורש השכל של החכם

... - למה אתה מרגיש את הקיום שלך? האם הוא אמיתי? כי האדם מטעה את עצמו תמיד. וכל אי ידיעת האמת בשלמות, היא טעות. והאדם לא באמת מבין את מהות ה"אני" שלו, ולכן הוא טועה. כי האדם מרגיש שהוא קיים, אבל לאף אחד אין באמת מושג, מה הוא היה לפני שהוא היה? ומה הוא היה בנקודת ההתחלה, לפני שמשהו כלשהו היה? ומי שרוצה לחוות שלמות, עליו להבין בשלמות את ה"אני" שלו. דהיינו, ... ידיעה גדול. ומי שימסור את נפשו להבין את עצמו באמת, על ידי זה בסופו של דבר הוא יראה שהכל אחד ממש, ושאין שום שאלה כלל. ...