אמונה או שכל - אמונה, שהיא שכל שהוא אמונה כי לפעמים נדמה לאדם שהוא מאמין באיזה דבר, באמונה "אמיתית" בלי שום שכל. ועל האדם לדעת את האמת, שכל האמונות שלו והדברים שנראה לו שהוא בטוח בהם בלי שכל, הם כולם שכל, שהוא כ"כ שקרי, עד שהוא נראה לאדם כ"כ אמיתי, עד שהאדם חושב שהוא יודע שזאת האמת, בלי שום שכל כלל, למרות שבאמת, הכל מבוסס על שכל שקרי. כגון לדוגמא אמונה באלוהים. שיש כאלו שנדמה להם שהם מאמינים באלוהים, בלי שום שכל כלל. וכאשר הם היו ילדים קטנים, הם עוד לא האמינו באלוהים, כפי כמה שהם מאמינים בו היום. ובכל יום, האדם המאמין, הוא מתחזק באמונה שלו באלוהים. וזה אפשרי, רק משום שזאת לא באמת אמונה, אלא שזהו שכל שקרי, שהוא אוסר על האדם לחקור ולגלות את שורשו, ולכן הוא נקרא אמונה, אך באמת זהו שכל לכל דבר ועניין. כי יש סיבה למה האדם מאמין באלוהים ולא באיזה מפלצת ספגטי מעופפת אחרת. ואם יש סיבה, אז יש שכל, וזאת לא אמונה, אלא שכל. והשכל עצמו, הוא אמונה. כי האדם מאמין שהשכל שלו דובר אמת וכולי. ...

אמונה מחרידה, חרדה ואמונה, אמונות וחרדות, מי שמאמין לא מפחד - על הקשר שבין אמונה לבין חרדה ובו יתבאר, הקשר שיש בין אמונות לבין הפרעות חרדה. ומי שיתבונן יראה, כי רוב האנשים בעולם שסובלים מהפרעות חרדה כאלו ואחרות, בד"כ, החרדות שלהם, נובעות מאמונות שקריות שלהן. מה שנקרא מחשבות ... / פוביות / דמיונות שווא, וכיו"ב כל מיני מחשבות טורדניות כאלו ואחרות, שהן כולן מבוססות על אמונה ולא על עובדות אמיתיות. והרעיון ... האדם סובל מהתקפי חרדה ומהפרעות חרדה כאלו ואחרות, עליו להתבונן היטב היטב על עצמו ועל האמונות של עצמו, ולבדוק ולוודא, שהוא לא מאמין בשום דבר שאינו אמת. כי תכף ומיד שהאדם מאמין בדבר שאינו אמיתי, מיד הוא מרחיק ... טוב או רע. אלא, שכל מחשבה שאינה אמת, היא בעצם מריבה עם המציאות. ואין כאן כוונה לומר שכל האמונות הן שקריות. כי לפעמים האדם מאמין, בדבר שהוא אכן באמת כך. ואין כאן דיון האם אמונה היא טובה או רעה וכיו"ב. אבל כן ... והוא, כאשר יש לאדם מחשבות טורדניות והפרעות חרדה כאלו ואחרות, האדם מוכרח לאמת את כל האמונות שלו. דהיינו, האדם מוכרח לוודא שהוא לא מאמין בדברים לא נכונים שאינם אמת. ועל ... שהוא בטוח בו שהוא נכון, ולשאול את עצמו, האם אכן זו האמת? והאם אני בטוח בכך, או שאני רק מאמין בכך? והאם אני בטוח צודק, ואולי אני טועה? ועד כמה אני מאמין בדבר שמפחיד אותי, ועד כמה אני יודע בוודאות שהדבר שמפחיד אותי הוא אכן רע? כי האדם מלא באמונות שקר על העולם. והאדם מאמין שיכולים לקרות לו דברים רעים כאלו ואחרים. למרות שבאמת, לפעמים לא יכול לקרות לאדם שום דבר רע. ואעפ"כ האדם מפחד בגלל האמונות השקריות שלו. ועל האדם לקחת את ... האם הדבר הזה שאני חושב שהוא רע, ושהוא יכול לגרום לי לרע, האם אני יודע שהוא רע, או רק מאמין שהוא רע? ולמה אני חושב שהוא רע? ... שלי? ואולי ההפך הוא הנכון, ואין לי ממה לפחד משום דבר? וכיו"ב שאלות נוספות, שבודקות את האמונות של האדם. כי המציאות קיימת כפי ...

אמונה / שכל - מהי שלמות האמונה / שכל? איך להגיע לאמונה מושלמת / שכל בשלמות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי לכל אדם יש גם את הכוח של השכל וגם את הכוח של האמונה. כוח השכל הוא הכוח שאיתו יכול האדם להבין את המציאות בצורה לוגית / רציונאלית וכיו"ב. וכוח האמונה הוא הכוח שמאפשר לאדם לראות דברים בצורה שהיא לא בהכרח שכלית וכיו"ב. אמונה שייכת במקום שהשכל לא מבין. כאשר האדם לא יודע איזה משהו בבירור, הוא יכול לבחור להאמין שהמציאות היא כך או אחרת. כוח האמונה מבוסס על יכולת הדמיון של האדם. האדם מאמין באמצעות כוח הדמיון שלו. אם לא ... בלבד, הרי שאו שהאדם היה מבין משהו בשכלו או שלא. אך להאמין לא היה אפשר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם בעולם משתמש גם בכוח השכל שלו וגם בכוח האמונה שלו. כל אדם בעולם משתמש בכוח השכל שלו כדי לקבל החלטות וכולי. וכל אדם משתמש בכוח האמונה שלו, בכל מקום שבו הוא מניח הנחות שאותן הוא לא יודע ממקור ראשון אלא באמצעות אמונה. לדוגמא: נניח שהאדם שותה כוס מים. האדם מניח ומאמין שבכוס המים הזאת אין רעל. תיאורטית אולי המים רעילים. אבל האדם מאמין שבכוס המים אין רעל. כאשר האדם הולך לעבוד, הרי שהוא מאמין שבסוף החודש הוא יקבל משכורת. כאשר האדם מכניס את המפתח של הבית לדלת, הוא מאמין שהמפתח מתאים לדלת וכיו"ב. כאשר האדם פותח את הדלת עם המפתח, באותו הרגע הוא יודע שכרגע המפתח פותח את הדלת. אבל לפני שהוא פתח את הדלת עם המפתח, האדם משתמש בכוח האמונה שלו, להאמין שהמפתח הזה מתאים. כי תיאורטית אולי הוא לא יתאים מסיבה כלשהי. האדם משתמש בחייו גם בכוח האמונה. ובלי כוח האמונה לא היה אפשר לחיות. כי מאחר שהאדם לא יודע את הכל, לכן הוא חייב להניח הנחות כלשהן. ולהניח הנחות זו בעצם אמונה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כוח האמונה הוא כוח בעייתי. כי מצד אחד כוח האמונה מאפשר לאדם לחיות טוב יותר כנ"ל. מצד שני כוח האמונה של האדם, עלול לגרום לאדם להניח ... בשכלו, הרי שבמקרה כזה הוא יודע את האמת. אך כאשר האדם רק מניח איזו הנחה, הרי שבמקרה כזה האדם יכול לטעות. ולכאורה יש לשאול, אז מה אם האדם טועה באמונות שלו, למי זה מפריע? הרי בסופו של דבר האמונות מאפשרות לאדם להתנהל בחיים. אז למי אכפת אם יש לאדם אמונות שגויות? אלא שהתכלית של החיים היא להרגיש טוב. ותחושת הטוב של האדם מושפעת מאיך שהאדם מסתכל על המציאות. והאדם מסתכל על המציאות, גם לפי דברים שהוא יודע, וגם לפי דברים שהוא מאמין. כך שחשוב לשים לב לכך, שאין לאדם אמונות שגויות שונות, שגורמות לו לא לראות את המציאות כפי מה שהיא, ולסבול בחינם. וא"כ השאלה היא, איך בעצם אפשר להינצל מאמונות שגויות? ולכאורה התשובה היא, כי ... ולהניח הנחות כדי להתנהל בחיים. אבל בנושאים של הבנת המציאות וכולי, בנושאים האלו אולי טוב יותר לא להאמין אלא רק להבין. וא"כ אין בכלל צורך לבדוק שהאמונה תהיה אמיתית, כי אפשר פשוט להפסיק ... גם להשתמש בשכל כשצריך וגם להאמין כשצריך. מתי להאמין ובמה להאמין זאת כמובן שאלה אחרת. אך השלמות היא שהאדם ישתמש בכל הכוחות שיש בו. דהיינו, צריך גם אמונה. ודבר נוסף שיש לזכור הוא, שהיכולת ...

אמונה ואמונות - מה טוב / רע בכוח האמונה? ומה טוב יותר מאשר אמונה? אמונה, היא היכולת של האדם להתחבר רגשית ושכלית לרעיון כלשהו, שאותו הוא לא מבין / יודע בשלמות. ובמאמר הזה, נדבר על כוח האמונה כיכולת שיש לאדם. בלי להתייחס לאמונה ספציפית כלשהי. אמונה שייכת רק במקום שאין בו ידיעה. אם יש ידיעה לא צריך אמונה. כאשר האדם יודע משהו בידיעה ברורה, הרי שהוא לא מאמין שהידיעה שלו נכונה, אלא הוא יודע אותה. אמונה שייכת רק במקום שאין ידיעה. כוח האמונה, יכול להיות גם טוב וגם רע. מצד אחד הוא מאפשר לאדם לעשות סוג של קיצור דרך, ולהתחבר מבחינה רגשית לרעיון אמיתי כלשהו, גם בלי להבין אותו בשלמות. אך מצד שני, כוח האמונה מאפשר לאדם להתחבר גם לרעיונות שקריים. משום, שהאמונה מאפשרת לאדם להתחבר לרעיונות, גם בלי לאמת אותם וגם בלי להבין אותם בשלמות. ולכן, להאמין זה טוב. אך צריך מזל, כדי להאמין בדבר שהוא אכן אמיתי. ובכל מקרה, ... אדם שלא באמת יכול לעשות משהו, ושבכל זאת הוא מאמין שהוא כן יכול לעשות אותו, הדבר הזה עלול ליצור בעיות מיותרות. כך שיש מצבים שבהם האמונה עוזרת לאדם, ויש מצבים שבהם האמונה מיותרת, כאשר היא לא האמת. על האדם לשאוף להפוך את כל האמונות שלו לידיעות ולאמת. דהיינו, לא לחיות מתוך אמונה אלא מתוך ידיעה. זה בסדר גמור להאמין, וכמובן שצריך מזל להאמין במשהו שהוא אמיתי. אך אדם עירני, בודק את האמונות שלו והופך אותן לאמיתות. דהיינו, מאמת את אמונותיו והופך אותן לידיעה. כמו כן, לפעמים האמונות והידיעות מתערבבות אצל האדם. דהיינו, שהאדם בטעות מתייחס למשהו שהוא רק מאמין בו, כאל משהו שהוא יודע אותו, ולהפך. ועל האדם לשים לב למחשבות שלו, ולעשות הבחנה, בין האמונות שבהן לבין הידיעות שבהן. דהיינו, בין הדברים שאותם הוא יודע, לבין הדברים שבהם הוא מאמין. לדוגמא: נניח שמישהו אמר לאדם איזה משפט, והאדם בוחר לפרש את המשפט הזה בצורה כלשהי. במקרה הזה, על האדם לשים לב לכך, שלמרות שהוא יודע שאכן אמרו לו את המשפט, עדיין הפירוש של המשפט, הוא רק אמונה ופירוש אישי שלו, אך לא ידיעה ברורה, באותה רמת ידיעה, כמו זה שהוא יודע שאמרו לו את המשפט. ועל האדם לעשות הבחנה ברורה, בין מה שהוא יודע בוודאות, לבין ... אכן ידיעות. ואיזה חלקים בידע שלו הם: הנחות / אמונות / פרשנות וכיו"ב. כאשר האדם לא מבדיל בין החלקים השונים של הידיעות שלו, ומבחינתו האמונות שלו הן אמיתיות כמו הידיעות שלו, הרי שהדבר הזה עלול ליצור בעיות. כי לא בהכרח שהאמונות של האדם, הן אכן אמיתיות. אצל החכם קיימת הפרדה ברורה בין ידיעה לבין אמונה. כאשר שואלים את החכם האם דבר מסוים הוא נכון או לא, הוא יכול: או לדעת בוודאות שהוא נכון, או לדעת בוודאות שהוא לא נכון, או לא לדעת מה התשובה, ולנסות לברר ... ובנוסף, ברמה המעשית האדם גם מוכרח לפעול מתוך אמונות ולא רק על סמך ידיעות וודאיות. וזאת מאחר שלא כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם הוא תמיד עירני לזכור, מהי

אמונה מוחשית - מהי אמונה מוחשית? איך להגיע לאמונה מוחשית? אמונה מוחשית. מהי משמעותה של אמונה מוחשית? איך להגיע לכזו? אמונה מוחשית = האדם יכול לחוש ולמשש את הדבר שבו הוא מאמין. אמונה מוחשית = האדם ממש מרגיש וחווה את הדבר שבו הוא מאמין. אמונה מוחשית = האמונה ברורה לאדם יותר מאשר ברור לו הקיום של עצמו. אמונה מוחשית = ידיעה שממלאת את האדם עצמו בשלמות. אמונה מוחשית = אמונה שהיא ההוויה של האדם. איך להגיע לאמונה מוחשית? על ידי התבוננות והעמקה בדבר שבו האדם מאמין. כאשר האדם רוצה להפוך את האמונה שלו למשהו שאותו ניתן לחוש ולמשש, על האדם להעמיק את מחשבתו בדבר שבו הוא מאמין. להעמיק את מחשבתו = לחקור ולדעת את כל מה שאפשר לדעת על הדבר שבו האדם מאמין. על האדם לא להשאיר שום ספק / שאלה לגבי הדבר שבו הוא מאמין. על האדם לדעת ולהבין בשלמות את האמונה שלו. על האדם לראות כי האמונה שלו אכן אמיתית באמת ולא סתם אמונה תפלה. על האדם להפוך את האמונה שלו לאמת. פירוש: על האדם לחקור את האמונה שלו ולבדוק אם היא אכן אמיתית בשלמות. אם היא אינה אמיתית בשלמות, הרי שאפשר לזרוק אותה ולהיפטר ממנה, כי אמונות טפלות רק מזיקות לאדם. אך אם האמונה היא אכן אמיתית, הרי שאין צורך להאמין בה, כי אפשר לדעת אותה, מאחר שהיא אכן האמת. על האדם להפוך את האמונות שלו לאמת ולבדוק אותן אל מול האמת. אין טוב כמו האמת. האמת טובה מכל אמונה. טוב לדעת את האמת יותר מאשר כל דבר אחר ויותר מאשר כל אמונה טפלה באשר היא. רק כאשר האמונה של האדם היא אכן אמיתית, ורק כאשר האדם יודע את הדבר עצמו מצד האמת, רק אז האמונה הופכת למוחשית באמת. כל זמן שהאדם רק

אמונה רעה תמיד - למה כל אמונה היא רעה תמיד ? וכפי שכבר ביארתי, אמונה היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי הרע שורשו בחוסר הבנת המציאות, דהיינו, שקר. והשקר שורשו באמונה. כי בלי שום אמונה כלל, אין לשקר שום קיום. כי אי אפשר לדעת דבר שאינו אמת, אלא באמצעות אמונה. ולכן האמונה מחייה את השקר, שמחייה את הרע. ועל האדם לדעת, כי כל אמונה באשר היא, היא רעה . ואין שום אמונה טובה, כגון להאמין בעצמך וכיו"ב שאר האמונות, אלא, כל אמונה היא רעה. והשקר, הוא מטעה את האדם לחשוב, כאילו יש אמונות טובות. כגון שהאדם מאמין בעצמו, או מאמין בכך שיהיה טוב, וכיו"ב שאר אמונות השקר, שהן נראות כאילו הן טובות. והאדם מאמין באמונות רעות שנראות לו כטובות, רק משום שמלכתחילה הוא שוגה בטעות של האמונה. כי מי שהוא נקי לגמרי מכל אמונה שהיא, הוא חי טוב בידיעה של הטוב, והוא לא זקוק לשום אמונה, שנראית כאמונה טובה. וכל אמונה, היא רעה. ואפילו אמונה שהכל טוב והכל אחד, גם היא רעה עד מאוד. משום שהיא רק נדמית לאמת, למרות שהיא אינה כזו באמת. כי מי שמאמין שהכל אחד והכל טוב, הוא טועה. והשקר של האמונה, גם בדבר שהוא אמיתי, הוא עדיין נחשב לשקר והוא גורר סבל נצחי. והאמונה היא תמיד רעה, משום שמהותה היא שקר. כי איש אמת שאינו יודע איזה דבר, הרי שיש לו ספק לגבי אותו הדבר. אך אמונה, בשום מצב אין לו. וכאשר האדם לא יודע איזה דבר בוודאות מוחלטת ובשלמות מוחלטת מבחינה אובייקטיבית, אין לו לאדם להאמין בשום דבר, אלא להיות בספק. כי זאת האמת, שיש ספק. והאמונה, היא תמיד שקר. וכמובן שזה בסדר לדוגמא להאמין שמחר תזרח השמש. אבל עליך לדעת שאתה רק מאמין בכך. ולא להיות בתחושה של וודאות לגבי זה. זה בסדר שתאמין במשהו, כל זמן שאתה זוכר שאתה רק מאמין בו. הבעיה היא, כאשר האדם מאמין במשהו, ושוכח שהוא רק

אמונה - איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות, בלי אמונה? כפי שהתבאר, האמונה השקרית היא שורש כל הרעות שיש בעולם, כולל כולן. וכל רע שיש בעולם, קיים רק בגלל אמונה שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן צריך האדם לבטל את האמונה, שהיא שורש כל הרעות שיש בעולם. והשאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר לחיות בעולם בלי שום אמונה כלל? כי בלי שום אמונה כלל, האדם לא יכול לעשות שום פעולה, כי הוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר. ובלי שום אמונה כלל, גם אין שום רצון כלל. ... שלנו בצורה רגילה, שימשיך להאמין ולחיות כאן בעולם שלנו בצורה הרגילה. ומי שמואס בחוויה של נפרדות, ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא את האדם לחוויית שלמות נצחית. ואעפ"כ בפועל, גם החכם האמיתי יש לו אמונה והוא חי עם אמונה. אבל יש לו אמונה, רק כאן בעולם שלנו. כגון לדוגמא, שהחכם האמיתי מאמין שהרצפה לא תיפול, ושהשמש תזרח מחר בבוקר וכיו"ב. אלא, שבכל מה שקשור להבנת האדם את עצמו, שם אין לחכם האמיתי שום אמונה כלל, אלא רק ידיעה של אמת בלבד. ובמילים אחרות, האמונה היא חיצונית והידיעה היא פנימית. שהאדם יכול להתנהג על פי אמונה כלשהי, כגון שהאש שורפת, אבל בתוכו "לדעת", שהוא רק מאמין בזה, כי הוא לא באמת יודע שום דבר בוודאות. או יותר מדויק, אפשרי להאמין, כל זמן שאתה לא חושב שאתה יודע בוודאות. ובנוסף, יש אמונה לגבי חיי היום יום. ויש הבנה ... דהיינו, שאין צורך להילחם בחוקיות של העולם שלנו ברמה החיצונית. אבל ברמה הפנימית שהיא הצורה שבה האדם תופש את המציאות שלנו, שם על האדם לזכך את עצמו מכל שמץ של אמונה. כגון לדוגמא, שאם האדם מבין ... אין צורך להילחם ברצון הזה. כי המלחמה החיצונית, אינה נצרכת ואינה מועילה במאומה. אבל תוך כדי זה שהאדם אוכל וחי את חייו כרגיל, תוך כדי זה האדם מוכרח לשנוא את כל האמונות שלו, דהיינו, האדם מוכרח ... מוכרח להבין ולברר באופן מוחלט, מיהו ומהו ולהבין מהו העולם הזה שבו הוא חי, והאם יש או אין תכלית ומשמעות לחיים וכיו"ב. ועל ידי זה שהאדם מנקה את עצמו מכל שמץ של אמונה, בתוכו פנימה, על ידי זה ...

אמונה וידיעה - להאמין או להבין? מהי אמונה אמיתית? ולמה להאמין? לכל אדם בעולם יש אמונות כלשהן. כל הנחה שאותה האדם מניח בלי לדעת אותה בוודאות, הרי שהיא סוג של אמונה. לדוגמא, האדם לוחץ על מתג החשמל כדי להדליק את האור. האדם מאמין שהאור יידלק כאשר הוא יחלץ על המתג. כך שלכל אדם יש בחייו אמונות כלשהן. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי באמת גם מה שנקרא אצל האדם "אמונה", הרי שזאת לא באמת אמונה שלמה, אלא רק שכל במינון כלשהו. דהיינו, כאשר האדם חושב שהוא מאמין במשהו, כגון לדוגמא כאשר האדם אומר "אני מאמין ש"... וכיו"ב, הרי שמצד האמת הוא לא באמת מאמין, אלא הוא "חושב ש"... דהיינו, האמונה של האדם היא לא באמת אמונה אלא היא בכלל שכל. האדם נולד ללא אמונה כלשהי, לפחות לא בצורה מודעת. האדם נולד בלי ידיעה כלשהי ובלי דעה כלשהי על העולם. האדם לומד בחייו דברים שונים, ואז מתפתחות אצל האדם אמונות שונות וידיעות שונות. אמונה לא נוצרת מעצמה. אמונה נוצרת אצל האדם בעקבות תהליך כלשהו. אפשר לקחת כל אמונה שיש בעולם, ולראות שזה שמאמין בה, לא נולד מאמין בה. אלא הוא התחיל להאמין בה, אחרי שהוא עבר משהו / הבין משהו, ואז הוא החליט להאמין בדבר כלשהו. וזה בעצם אומר, שכל האמונות של האדם, הן לא באמת אמונות בשלמות, אלא בכולן יש שכל. האדם משנה את האמונות שלו לפי השכל. לדוגמא, האדם הנ"ל מאמין שלחיצה על המתג תדליק את האור, בגלל שהאדם מבין בשכל שלו שמבחינה סטטיסטית האור אמור להידלק, כפי שהוא נדלק עד כה. ואם ידע האדם שיש הפסקת חשמל, הרי שבמקרה כזה האדם יאמין ויניח שאם הוא ילחץ על הכפתור הרי שהאור לא יידלק. דהיינו, האמונה של האדם מושפעת מהידיעות שלו ומצורת הניתוח שלו את האירועים שקורים לו. וגם כאשר האדם עובר חוויה "מיסטית" וכיו"ב ופתאום מאמין, בלי שהוא עבר תהליך שכלי כלשהו, הרי שגם שם יש תהליך שכלי כלשהו. כי אירוע קרה לאדם. והאדם מנתח את האירוע בשכל שלו. ובוחר לפרש אותו בצורה כלשהי. ואז מאמין. דהיינו, כל אמונה, שורשה בתהליך שכלי כלשהו. נמצא אם כן, כי אמונה שלמה היא משהו שאין בו שכל כלל. לדוגמא: אם האדם מגיע למצב שבו הוא צריך לבחור בין שתי אפשרויות. ויש סיכוי שווה באופן מושלם בין שתי האפשרויות. והוא בוחר באפשרות אחת ולא באחרת, בלי סיבה כלשהי, אלא באופן אקראי לחלוטין, הרי שזה סוג של אמונה. כי כל זמן שיש סיבה כלשהי מדוע לבחור כך או אחרת, הרי שיש כאן גם שכל, ולא רק

אמונה - מי זקוק לאמונה? מי יבקש ממך להאמין לו? ומתי? כפי שכבר ביארתי, היכולת של האדם להאמין בדברים מסוימים גם בלי לברר אותם, יש בה גם כוח חיובי וגם כוח שלילי. אם יש לאדם מזל, אז הוא מאמין בדבר אמיתי. ואם אין לאדם מזל, אז הוא בטעות מאמין באמונות טפלות מיותרות. והדבר הטוב ביותר לעשות, הוא לנסות לברר את האמת, ולהגיע לידיעה שלמה, שאז כבר לא צריך אמונה, מאחר שהאדם כבר יודע את האמת. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מי שיודע את האמת, הוא לעולם לא יבקש ממך להאמין לו. הוא אולי יציע לך להאמין לו, אך הוא לעולם לא ינסה לבקש ... הרי שהוא לעולם לא יוכל להיות צודק. השקר קיים, רק משום שהאדם מאמין לו. והאמת נסתרת, רק משום שהאדם מאמין לשקר, במקום להבין את האמת. האמת, תדבר איתך על הבנה ועל התבוננות. השקר ידבר איתך על אמונה שאינה ניתנת לבדיקה של אמת. האמת היא האמת, והיא לא מפחדת מביקורת. האמת לא מפחדת משאלות. לא בטוח שהאדם מסוגל להבין את התשובות ואת האמת, אך האמת עצמה לא זקוקה שיאמינו ... היא האמת ואפשר להבין אותה. החכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום אמונה. החכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת כפי מה שהיא באמת, ושהוא לא זקוק לאמונה כלשהי. האמת, לא מאמינה בעצמה. האמת, היא האמת. האמת, יודעת את עצמה. היא לא צריכה להאמין בעצמה כדי להיות קיימת, היא קיימת בכוחות עצמה, גם בלי אמונה. דעותיו של החכם האמיתי, הן לא אמונה אלא ידיעה. כאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לא אומר זאת מתוך אמונה ומתוך זה שהוא מניח שדבר כלשהו נכון. אלא, החכם האמיתי מדבר מתוך ידיעה. כאשר החכם האמיתי חושב שמשהו מסוים הוא אמת, הרי שהוא אמת. החכם האמיתי לא טועה לעולם בנקודת האמת ... האמיתי ינסה להסביר לך את הדברים, ולא יתחמק ממך בתשובות של אמונה בלי שכל. כי האמת לא מפחדת משאלות, והאמת לא צריכה שיאמינו בה, מאחר שאפשר להבין אותה כי היא האמת. ואף על פי כן, ישנם מצבים שבהם האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם. ... שתהיה כמוהו ממש. והחכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת. אך לא זה שמאמין בה. כי גם מי שמאמין באמת, הרי שהוא לא חכם אמיתי, עד שהוא עצמו לא זוכה לדעת את האמת עצמה ממקור ראשון. כי יש אדם שהשמש מאירה עליו, ויש אדם שהוא השמש עצמה והוא עצמו מאיר. ומי שרק מאמין באמת, הרי שהשמש מאירה עליו, אך הוא עדיין לא באמת יכול להאיר כמו השמש עצמה. כי האור שלו, הוא לא אור עצמי, אלא אור שחיצוני לו, אור שתלוי בדבר אחר. אך החכם האמיתי, הוא זה שמבין בשכלו את הדברים כפי מה שהם, והוא זה שנקי מכל אמונה, מאחר שהוא במצב של ידיעת האמת, שאינה משאירה שום ספק כלשהו ושום דבר שצריך להאמין בו, מאחר שכבר יודעים את האמת כפי מה שהיא. והחכם הזה ינסה לגרום גם לך להבין את האמת ... שרוצה ליהנות באמת, עליו להיות החכם עצמו. ואפשר לחיות טוב גם עם אמונה בדבר שהוא אמיתי. אך עוצמת הרגשות, היא רק כאשר האדם מבין בשכלו האישי את הדברים, שאז האדם חווה את הטוב של המציאות בצורה חזקה באמת וכולי... תוספת: נבהיר רק, כי לא כל ...

אמונה עצמית - איך להאמין בעצמך? איך להגיע לאמונה עצמית אמיתית? ובו יתבאר, העניין של אמונה עצמית. ויתבאר, מהי אמונה עצמית? האם אמונה עצמית, היא טובה או רעה? ואיך לפתח אמונה עצמית אמיתית? ועוד. ואמונה עצמית פירושה, שהאדם מאמין ביכולת שלו, להצליח להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, איך לפתח אמונה עצמית? וכפי שכבר ביארתי, יותר טוב לדעת, מאשר להאמין. במקום להאמין במשהו, תבדוק ... להשיג את המטרות שלך. ולפעול בדיוק, לפי היכולות שלך. לא פחות, ולא יותר מהן. כפי שכבר ביארתי, בדברים החשובים באמת, רצוי לאדם להפוך את האמונות שלו, לידיעה ולאמת. רצוי לאדם לקחת את האמונות שלו שמשפיעות על חייו, ולבדוק, שהן אכן האמת. ומאחר שהידע של האדם על עצמו, הוא חשוב ביותר, לכן, רצוי מאוד, שהאדם יאמת את כל האמונות שלו על עצמו. ואז הוא לא יצטרך יותר להאמין בעצמו, מאחר שהוא כבר יודע במדויק, את ...