... משנה, משהו כזה. אנחנו הבנו את זה? ש: קודם כל אפשר? אליעד: תסביר, תצעק, דבר. ש: אבל אני חושב נכון כל זה תלוי גם באיזה
אמון נותן בשכל המסוים שאתה משדר. אליעד: איזה
אמון הוא נותן או איזה
אמון אתה גורם לו לתת? ש: אבל בסוף זה, לא מה? אליעד: לא לא, אבל אתה עשית מניפולציה. ש: לא לא אני רוצה להגיד לך משהו. אליעד: אם היית אומר זה הכל תלוי
באמון שיש לו ב..., נכון. ש: מה? אליעד: אם היית אומר זה הכל תלוי באמו שיש לו במה שאמרת לו, זה האמת. ש: כן. אליעד: אתה לא אמרת זה תלוי
באמון שיש לו, אתה אמרת זה
באמון שהוא נותן, אמרת האחראיות עליו, אמרתי לא האחראיות עליך, האחראיות זה
האמון שאתה גורם לו לקבל. אם היית אומר זה הכל תלוי
באמון שיש לו במה שאמרת, אמת. אבל אתה לא אמרת את זה, אתה אמרת
באמון שהוא נותן בי, כאילו זה תלוי בו, מה אתה רוצה ממני זה לא תלוי, זה תלוי אם הוא נותן
אמון. אמרתי לך לא, זה תלוי בך, זה תלוי
באמון שאתה תגרום לו לתת ואז אתה אמרת "לי אבל מה זה משנה בסוף לא, אני התכוונתי לאותו דבר" אז אם התכוונת לאותו הדבר, אז היית אומר "זה תלוי
באמון שיהיה לו במה שאני אגיד לו". אתה מבין את ההבדל, יש "זה תלוי
באמון שיהיה לו", יש זה תלוי
באמון שהוא יתן, ויש
אמון שאני אגרום לו לתת. אתה ניסית להתחמק, אתה אמרת זה תלוי במשהו בעצם ניסית להגיד "אני לא יכול כי הוא לא משתף פעולה", אמרתי לך לא, כי אתה לא עושה את זה מספיק טוב. ש: מה
האמון זה גם תלוי בך, למה? אליעד: כי אתה לא מספיק אומר לו את זה בצורה אמינה, שים לב לשכל שבדבר כשאתה אמרת לי "זה תלוי
באמון שהוא נותן" המילה נותן יש לה מהות וצורה. המהות שלה זה אם יש לו או אין לו
אמון, הלבוש שלה זה אם הוא נתן את
האמון או לא. נגיד אתה הלבשת עכשיו שני דברים, אתה לא אמרת רק אם יש לו או אין לו
אמון, אתה הוספת פה עוד אינפורמציה, אתה אמרת "יש לו או אין לו
אמון אבל הוא נתן את
האמון" אולי אתה נתת את
האמון, אולי ההפך שלו, אולי אתה נתת את
האמון, אולי אתה גרמת לו לתת את
האמון. ש: טוב בסדר שניה, אבל בכל מקרה, בכל מקרה היה את המרכיב של
האמון נכון, חוץ מהדברים כמו שהם יש גם את המרכיב של
האמון בין ככה וככה נכון או לא? אליעד: אוקי. ש: עכשיו, אני אגיד לך מה אני מבין תגיד לי מה שאתה חושב. אליעד: מה זה נקרא
אמון? אמון זה רק כמה הוא חושב שהטענות מחויבות זה נקרא
אמון. מה זה
אמון? שהוא בעד כמה הוא חושב שהטענות הן מחויבות, זה הכל. ש: נכון, עד כמה הוא חושב שמחויבות נגיד אתה לא יודע נכון, ...