... לתת / רצון להשפיע - השטן, שמתחזה
לאלוהים - מי רוצה לסבול כמו השטן? כי יש כאלו שטוענים, שהם מבינים את מהות הסבל של האדם. ולטענתם השגויה, הסבל של האדם, הוא בגלל שיש לו רצון לקבל הנאה. שע"י זה נוצר אצל ... שיהיה לו רק רצון לתת ולהשפיע לאחרים, הוא יחווה את השלמות האלוהית ולא יסבול מתחושת חסר כלשהי. והסיבה לכך שגם האנשים האלו סובלים, היא משום שתפישת
האלוהים שלהם היא שגויה, עד כדי כך, שכאשר הם מדברים על
אלוהים, הם בעצם מדברים על
אלוהים שקרי. והעניין הוא, כי יש
אלוהים שקרי ויש
אלוהים אמיתי. ותפישת
אלוהים השקרי, היא
האלוהים שבורא את העולם ושאחראי לכל מה שקורה, ושכלפי חוץ נראה כאילו הוא
אלוהים אמיתי, שדרכו רק לתת ולהשפיע. למרות שבאמת הוא
אלוהים שקרי, שדרכו היחידה, היא לסבול מכך שיש לו תחושת חסר מתמדת, שבאה לידי ביטוי ברצון הנצחי שלו לקבל הנאה. ורק כלפי חוץ, הרצון הזה שהוא סבל מתמיד, הוא נראה כאילו הוא ... הוא רצון ותחושת חיסרון, בדיוק כמו רצון לקבל. ורצון להשפיע גם הוא צורה של רצון, שהוא חיסרון מהשלמות. כי בשלמות, אין שום חיסרון ושום רצון כלל.
והאלוהים השקרי, בגלל שכל כך רע לו, הוא עושה אך ורק רע תמיד. והוא מטעה את האדם לחשוב, שהוא
אלוהים אמיתי ושלמות אמיתית, כדי שהאדם, כמו ירצה להיות כמותו, ויסבול כמותו בשלמות הסבל. והעניין הוא, כי
אלוהים האמיתי, הוא לא זה שאחראי לכל מה שקורה. כי זה שאחראי לכל מה שקורה, כלפי חוץ נראה שהוא מלך מלכי המלכים, למרות שבאמת, הוא העבד הגדול ביותר, שהיה הווה ויהיה אי פעם. כי העבד האמיתי, הוא זה שאין לו שום בחירה חופשית כלל, והעבד האמיתי הגדול ביותר מכולם הוא
אלוהים השקרי, שמתחזה
לאלוהים האמיתי, ושכל מי שמאמין בו, סובל כמותו. כי הכוח שאחראי לכל מה שקורה תמיד, כלפי חוץ נראה, כאילו הוא כל יכול וכאילו הוא שולט בכל, וכאילו יש לו בחירה מלאה לעשות ... הוא עירום. ושהוא משועבד בצורה נוראית, לרצון האישי שלו. שאת הרצון האישי שלו, שהוא זה שאחראי לכל מה שהוא עושה, אותו הוא לא בחר כלל מעולם. ולא רק
שאלוהים לא בחר / בוחר את רצונו החופשי, אלא שאפילו את קיומו עצמו הוא לא בוחר. ולמען הסר ספק, קיומו של
אלוהים, הוא גם עונש נצחי ואמיתי. כי מי שיתבונן על רצונו של
אלוהים השקרי שעושה את הכל, יראה כי רצונו של
אלוהים, קיים, ללא רצונו של
אלוהים עצמו כלל. וזה משום, שקיום רצונו של
אלוהים, ואפילו קיום ידיעתו של
אלוהים את קיומו העצמי, אלו דברים שהם אינם מחויבי המציאות, אלא רק אפשריים בלבד. כי הדבר היחיד שקיומו מחויב, הוא קיומו של הדבר היחיד. והכוונה היא, שכל דבר שקיים, יכול גם ... והדבר היחיד שימשיך להיות קיים, גם אם שום דבר לא יהיה קיים, זאת ישות אחת ויחידה, שהיא חסרת כל צורה והגדרה. והישות הראשונה שקיימת, שהיא ורק היא
אלוהים האמיתי , בה אין שום נפרדות של שום צורה כלל. כי היכן שיש שניים, הרי שיש ביניהם הפרדה של צורה כלשהי, כי אם לא כן, הם היו ישות אחת ממש, ולכן בכל מקום שיש נפרדות ... כלשהי, הרי שאם תסיר את כל הצורות, שקיומן הוא לא מחויב אלא רק אפשרי בלבד, אז תקבל את המהות האחת, שהיא המצוי הראשון והיחיד. וזה בעצם אומר, שישות של
אלוהים, שיש לה רצון ושהיא מודעת לעצמה, הרי שבעצם היא ישות של
אלוהים שקרי. כי באחדות האמיתית של המציאות, אין שום נפרדות כלל, אפילו לא בין ישותו של
אלוהים, לבין רצונו / מחשבתו / רגשותיו / ידיעתו את קיומו העצמי. ואצל
אלוהים האמיתי שהוא אחדות המציאות, שם לא שייך שום הגדרת רצון עצמי כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הפרדה בין הרצון, לבין הישות שרוצה, לבין הדבר שאותו היא רוצה. ובאחדות ... רק כאשר יש נפרדות, שרק אז יש משמעות לידיעת הקיום העצמי. ובכל מקום שיש ידיעת קיום עצמי, יש חסרון, שבא לידי ביטוי, בקיומו של הרצון העצמי. כי יש
אלוהים אמיתי אחד ויחיד, שהוא האחדות המוחלטת של המציאות. וכל דבר שנפרד ממנו, דהיינו, שהוא חווה את קיומו העצמי, שזוהי בעצם מהותה של קיומה של הנפרדות. כי תחושת ה"אני", לא יכולה להיות קיימת כלל, אא"כ קיימת גם תחושת הדבר שאינו "אני". ותכף שישות חווה את קיומה העצמי, היא הופכת להיות
אלוהים שקרי. כי בעצם, היא העדר האלוהות שהיא האחדות, שאין בה שום ידיעת קיום עצמי כלל. ואז השקר מקבל את עונשו, על כך שדעתו רחוקה מידיעת האחדות, בכך שהוא חווה חסר תמידי. ... באופן נצחי, לכל ישות שמודעת לעצמה, רק בגלל שהיא מודעת לעצמה. ולכן, אם מדברים על ישות שמודעת לעצמה, ושיש לה רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד מדברים על
אלוהים שקרי, שהוא העדר ה