... ביטוי לכך שהאדם לא מבין את המציאות. כי המציאות כולה, פועלת ע"פ חוקיות אחת. ויש שכל אחד, שהוא מפעיל את כל האירועים כולם, ע"פ אותו השכל תמיד. כי השכל של אלוהים, לא משתנה אף פעם, ורק הביטוי של השכל שלו משתנה. ואולי ...

... וכל זה הוא רק בנפרדות של המציאות, ששם יש את החלוקה הזאת של הישויות האלו. ובנפרדות של המציאות, אלוהים מודע לעצמו ולאלוהים יש רצון, ורצונו ומדעו ועשייתו והעולם וכולי, כולם נפרדים ממנו ומישותו. אך באחדות של המציאות, אלוהים לא מודע לעצמו כלל ואין לו רצון כלל, כי הוא ... ונפרד ממנו, אך הוא לא יודע את הדבר, כפי מה שהוא יודע את עצמו. ועל זו הדרך, כל זמן שהאדם הוא לא אלוהים בעצמו והוא לא המציאות בעצמה, הוא לא באמת מבין את אלוהים ואת המציאות. וכל זמן שהאדם הוא לא אלוהים עצמו, במצב שבו היה אלוהים לפני בריאת העולם ממש, הרי שהאדם לעולם לא יכול לדעת, מה באמת עבר לאלוהים במחשבתו לפני בריאת העולם ממש. והטועים נדמה להם, שאם הם ינסו לדמיין שהם אלוהים / המציאות, אז על ידי זה הם יצליחו להתחבר לשכל של אלוהים. והאדם טועה ולא מבין, שהוא בעצם משקר את עצמו. ולמה? כי מי שמדמיין שהוא אלוהים, הוא לעולם לא יכול להיות אלוהים באמת, כפי מה שאלוהים הוא באמת, כאלוהים. משום, שאלוהים עצמו, הוא באמת אלוהים והוא לא מדמיין שהוא אלוהים. כך שאם האדם ינסה או מנסה לדמיין כאילו הוא ... ממשית, אלא היא רק מושג מופשט בלבד, ומה שייך שהאדם ה"ממשי", יהפוך להיות מושג מופשט. וכיו"ב לגבי האלוהים, שהוא נתפש כישות ממשית, למרות שהוא באמת רק ... ממש. ומנקודת המבט, שבה האדם הוא רק המציאות עצמה ממש, מנקודת המבט הזו האדם בהחלט יכול להבין, את אלוהים / המציאות / האמת וכולי. והרעיון הוא, שעל ידי ... והיא נכללת באחדות של המציאות, ששם היודע והידיעה והידוע והכל הם אחד. ושם גם נמצאת התודעה של אלוהים לפני בריאת העולם, ושם גם נמצאת הסיבה הראשונה ...

... הרבה למלא את רצונו העצמי, ואין לו מושג מיהו בכלל. ומי שיגיע לידיעה של אמת, דהיינו, שהאדם ידע פעם אחת לרגע אחד את האמת על עצמו, מובטח לו ב100% שהוא יחווה את השלמות המוחלטת של אלוהים בכבודו ובעצמו, גם כאן בעולם ...

... תמיד קיים. כי הרצון, הוא העונש של האדם. ומהות הסבל, היא קיומו של הרצון, שהוא תחושת חיסרון מתמדת. וכל זמן שיש לאדם רצון, הוא גם סובל. אא"כ הוא מצליח להכיל באמת, את קיומו של הרצון שלו, על ידי זה שהוא עובר לתודעה של אלוהים, שהוא זה שיוצר את רצונו בבחירה חופשית מלאה, ושבשורשו הכל אחד ממש, ...

... אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא שהאדם מגיע לנקודת מבט על המציאות, שבה תמיד טוב לו, כי הכל זה ביטוי של רצונו, בדיוק כמו אלוהים שהכל זה ביטוי רצונו (ורצונו הוא ביטוי האחדות), שאז תמיד טוב לאדם. והטוב הזה, הוא לא תלוי בסיבה כלשהי ובצורה כלשהי. כי האדם טוב לו מעצם זה שהוא מכיל את המציאות כפי מה שהיא, בלי קשר לצורה החיצונית של המציאות. כי מנקודת מבט של אלוהים, הכל טוב תמיד. כי כאשר הכל כרצונך תמיד, אז הכל טוב תמיד. ולא ממש משנה מה היה הווה ויהיה, הכל טוב תמיד. ותמיד טוב באותה ... שלמות, תמיד רע לו. משום שתמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. כי או שהאדם חווה, שהוא זה שבוחר את המציאות כולה, כמו חווית האלוהים הנ"ל, או שהאדם חווה (בתוכו, גם אם זה לא נראה כך), שהאירועים בעולם קורים בלי הבחירה החופשית שלו, שאז האדם מרגיש שהוא עבד, ...

... יש לאדם ענווה / גאווה של אמת, שהוא מבין וחווה את עצמו שהוא המסובב הראשון, דהיינו, שהאדם חווה את ה"אני" שלו, שהוא המהות של המציאות עצמה, שאז האדם חווה, שהוא הבורא של הקיום העצמי שלו ושל הרצון העצמי שלו. שאז האדם חווה חיסרון, אבל הוא חווה, שהוא זה ...

... של היש והאין). כי אם לא מצח הנחש הזה, לא היה קיום לעולם כלל. כי מנקודת המבט של אלוהים ששם הכל אחד, מנקודת המבט הזאת, מצח הנחש שיש אצל אלוהים עצמו, הוא זה שיצר את המציאות ואת הנפרדות שלנו. כי הנפרדות שלנו היא כולה שקר, ביחס לאחדות של המציאות. והשקר הזה, לא מביא לאלוהים שום תועלת. משום שמנקודת המבט של האחדות, אין שום חיסרון כלל. ושם בנקודת המבט של האחדות, אין שום סיבה כלל. ... שום סיבה כלל. והסיבה שבגללה יש את הנפרדות שלנו, היא רק בגלל קיומו של מצח הנחש אצל אלוהים עצמו, שגורם לאלוהים לצמצם את עצמו, ולשקר לעצמו, ולסבול, והכל ללא שום סיבה כלל. ובלי מצח הנחש של אלוהים, לא היה קיום לעולם כלל. ומכך משתלשל אצל האדם, מצח הנחש שלו. כי גם אחרי שהאדם מגיע אל האחדות, גם אז האדם ...

... ואח"כ כאשר הדבר קורה, אז הוא חווה את התגשמות כל רצונו בדבר שקרה. כי אצל אלוהים לדוגמא, אצלו כל דבר שקורה, הוא התגשמות כל רצונו. כי אלוהים ממלא את רצונו תמיד. ואין אצל אלוהים שום רצון שאינו ממומש, משום שכוחו אינו מוגבל. וזה בעצם אומר, שכל דבר שאלוהים עושה אותו, הוא עושה אותו רק כדי לעשות אותו, בלי שום סיבה אחרת (ובשורשו, הכל אחד). וזה בעצם אומר, שאצל אלוהים, בכל דבר ודבר, הוא חווה את התגשמות כל רצונו, בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. ואלוהים, הוא רוצה כל דבר שקורה, לפני, תוך כדי, וגם אחרי שהוא ... אז הוא לא רוצה שהדבר ישתנה אחרי שהוא קורה. (ואעפ"כ, החכם האמיתי / אלוהים, משנה את המציאות כל הזמן, למרות שהיא תמיד מילוי כל רצונו ... האדם לשקר שהכל לטובה. ושיש יותר טוב, מאשר הכל לטובה. ולכן הם מתפללים לאלוהים שעושה רק טוב, שיעשה להם יותר טוב. שכל אלו הם כמובן שקרים, ... הראשון, שהוא זה שתמיד רוצה את המציאות מלכתחילה. כי המסובב הראשון שהוא אלוהים, הוא רוצה את כל מה שקורה תמיד. כי כל מה שקורה, זה ביטוי ... של רצונו, הוא ביטוי של אחדות המציאות). ומי ורק מי שהופך להיות בתודעה של אלוהים בעצמו, רק הוא חווה שכל האירועים כולם ושכל מה שישנו, הרי ... הם ביטוי של התגשמות רצונו האישי מלכתחילה. וכיצד יעבור האדם לתודעה של אלוהים? תשובה: על ידי שהאדם יחקור ויגלה מי הוא בעצמו. כי האדם, הוא כבר גם רק אלוהים. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, ושואל את עצמו מי אני ... על ידי זה האדם מגלה שהוא בתוך חלום של עצמו, ושהוא ה"אני" העליון, שהוא אלוהים שחושב את העולם שלנו. ועל ידי הבנה בשלמות, של הסיבה ... ויש גם עוד חוויה אחרת, שהיא חווית השלמות שבתוך האחדות, שבה האדם כאלוהים, מתבונן אל תוכו כאלוהים, ורואה את האחדות של המציאות, שהיא זו שיוצרת את הרצון ואת התודעה העצמית של אלוהים עצמו. וכאשר האדם מתבונן אל תוכו כאלוהים, אז התודעה שלו והרצון שלו וכל ישותו נעלמים לגמרי, אל תוך ... יש לאדם את חווית השלמות של הנפרדות, שבה האדם חווה את עצמו, גם כאדם וגם כאלוהים וכולי כנ"ל, ואעפ"כ בפנימיותו הוא יודע שהכל אחד וכולי. ...

... שלנו נאמר כי הוא כולו טוב או כולו רע? והתשובה היא, שרק מי שמגיע, רק הוא יודע כיצד באמת היא חווית האחדות. ובאותו עניין, לא שייך לומר שאלוהים הוא טוב או שאלוהים הוא רע, משום שהוא לפני הגדרת הטוב והרע. ואלוהים הוא טוב ממש, בדיוק כמו שהוא רע ממש. ואלוהים רוצה לעשות טוב, בדיוק כמו שהוא רוצה לעשות רע. כי אלוהים נמצא לפני הטוב והרע. אז האם אלוהים שהוא לפני הטוב והרע, האם הוא טוב או רע? וכנ"ל, רק מי שמגיע לאחדות ומקבל את השכל של אלוהים האמיתי בעצמו, שהיא האחדות שלפני הפרדת התודעה של אלוהים מישותו, רק הוא יודע, האם אלוהים הוא טוב או רע. ...

... ידי זה האדם זוכה להפוך להיות איש אמת וכולי. וכל הנ"ל הוא אנלוגיה גם לחכם האמת הראשי, שהוא אלוהים. שהוא נותן לאדם עצות. כי כל העולם שלנו מלא שכל ועצות. ומי שיקיים את העצות של החכם האמת, שהוא אלוהים, הוא יהפוך להיות אלוהים עצמו. אבל האדם נאחז בלבושים הגשמיים של העצות, במקום להסתכל על השכל שיש בכל דבר. ואז האדם מאשים את המציאות, כאשר השקר שלו עצמו, הוא האשם בדבר ...