... לשקר את המציאות. אבל את המציאות אי אפשר לשקר, והשקרים של האדם נוקמים בו, כפי רמת השקר שבה הוא חי. כי כל זמן שיש לאדם תשובה כלשהי, לשאלה למה הוא רוצה להבין את האמת, הרי שהאדם הוא לא איש אמת. והאדם משקר את עצמו, בכך שהוא אומר שהוא רוצה להבין ...

... מחשבה שגויה. כי השקר החמור ביותר כלפי האדם עצמו, הוא השקר שהאדם לא יודע שהוא משקר. ומי שהוא איש אמת ויודע את מערכת החוקים שלפיה פועלת המציאות שלנו, הוא יודע, שהדבר היחיד שחשוב במציאות, הוא, שהאדם ידע בידיעה פנימית את ... באמת חושב שיש נפרדות, הוא גם מקבל עונש אמיתי מהמציאות, בתחושת החיסרון שהוא נפרד ממנה. (ולמה שאיש אמת, ישקר את עצמו בחיצוניות? ולמה הוא מוכרח לשקר בחיצוניות? ולמה מהאחדות נוצרה נפרדות? וכולי). ועוצמת העונש, תלויה ברמת ... הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. ובעיניהם, מי שנמצא באחדות, חייב לשקר כדי להיות בנפרדות. אך מצד איש אמת אמיתי, שיודע שהכל אחד ושהכל מושלם ממש, הוא יודע שהאחדות והנפרדות הם אחד ממש, וממילא הוא לא משקר את עצמו כלל, כי הוא ...

... ההפך, ואח"כ שוב פעם האדם חושב בצורה אחרת וכולי. וזה העונש של האדם, שהוא לא מסוגל לחיות מתוך שקט נפשי. כי המחשבות שמתהפכות אצל האדם, הן המצב של האדם שמטעה את עצמו. כי כאשר האדם הוא איש אמת (שהיא החוכמה), אז ממילא אין אצל האדם שום היפוך של מחשבות ...

... של המציאות. ששם, אין אמת ושקר כלל כישויות נפרדות, אלא כישות אחת ממש. כי שם, הכל אחד ממש. ויש מי שחושב שהוא איש אמת, והוא בכלל טועה. ויש מי שחושב שהוא איש אמת, בכך שהוא חושב שהוא טועה. והוא בכלל טועה, בכך שהוא חושב שהוא טועה. משום שהוא בכלל דובר אמת. ובכל ...

... החיות שלהם. כי כל החיות שלהם ושל אלוהיהם, היא של טעות בלבד. אבל מי שהוא איש אמת, שהוא משפיע מטובו, רק אחרי שטובו שלם, הוא לא יכול להיות חסר, מכך שלא יחזיקו ממנו. כי הטועים, הם משפיעים מהסבל שלהם על העולם. כי נדמה להם, שבני האדם סובלים בעולם, ושהם ... הם עדיין חושבים שהם צריכים להציל מישהו, ושיש רע כלשהו בעולם. אבל מי שהוא איש אמת, הוא מעניק מטובו, רק אחרי שהוא אינו חסר את התוצאה של מעשיו כלל. כי השלמות נמצאת בתוכו בכל צורה של המציאות, בלי להיות תלוי בצורה כזו או אחרת. ולמה שהוא ישפיע מטובו, אם הוא ... להבין את המציאות כולה, אי אפשר להבין את המניע האמיתי של החכם האמיתי). ואיש אמת, הוא מעודד את האדם לכפור בדבריו, דהיינו, להטיל ספק בדבריו, מתוך השתוות. שהאדם ייקח את כל דברי החכם, ויחקור וידרוש, האם זו אכן האמת? ואולי ההפך הנכון הוא האמת? ועל האדם ...

... ולא רק להפסיק לסבול, אלא גם ליהנות באמת מכל רגע ורגע ומכל צורה וצורה של המציאות, עליו להקשיב לחכם האמיתי שהוא איש אמת (כי רק מי שמשיג את האמת המוחלטת של המציאות, רק הוא חכם אמיתי), שהוא מלמד את האדם שהכל אפשרי, מצד עצם ... המציאות מנקודת המבט של הבורא, רק הוא חווה את המציאות, כמו אלוהים ממש. ומי שרוצה להשיג את החוויה הזאת, עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. כי מי שחושב שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הוא טועה. משום שהאדם לא באמת ... והעונש על הכפירה הזאת באלוהים שמאוחד בכל דבר, הוא שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה לאדם את האמת, שלא ישקר את עצמו. ואיש האמת מלמד את האדם, לא לחשוב שום דבר שהוא לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שמקשיב לעצה הזאת, הוא לא משקר את ...

... את מה שהוא רוצה, אם הוא יתאמץ. כי אולי לא... והעולם שלנו, מלא בטועים שמטעים את עצמם, שאם הם יעשו דבר כלשהו, הם יהיו מאושרים. וכאשר הם משיגים את הדבר, אז הם מגלים את השקר. ועל האדם להיות איש אמת, ולא להאמין, אפילו לא לחכם האמיתי שמגלה לו את האמת. אלא להיות אמיתי עם עצמו, ולהבין את האמת, שכל זמן שהוא לא בטוח במשהו באופן מוחלט, הרי שעליו להיצמד אל האמת, ... שהוא בטוח בכך. והשקר הזה שנראה שהוא לטובה, (ע"ד השקר של החשיבה החיובית / אמונה עצמית וכיו"ב), הוא השקר החמור מכל. כי הוא נותן לגיטימציה לשקר, ואח"כ הוא מאמלל את האדם. ועל האדם להיות איש אמת באמת בכל מקרה, בלי שום קשר, לכמה טובה האמת או לא. ובסיכומו של דבר: על האדם להיצמד אל האמת ולדעת, שאפילו להאמין לדברי החכם האמיתי, גם זהו עוון ופשע חמור של האדם נגד ...

... בכל דבר, הוא לא באמת יכול להיות בטוח באופן מוחלט, בשום דבר. ולהטיל ספק, פירושו שעל האדם לקחת את כל מה שהוא יודע, אפילו את ידיעת עצמו, דהיינו, את עצם זה שהאדם יודע שהוא עצמו קיים. ועל האדם להיות איש אמת מוחלטת, ולהטיל ספק באופן מוחלט, ולשאול את עצמו, האם באמת אני קיים? האם באמת הדבר שאני כ"כ בטוח ...

... מצווה, והוא לא מצליח, אז נחשב לו כאילו הוא עשה את המצווה. אבל מי שהוא איש אמת, דהיינו, שהוא רוצה לראות את אלוהים / לדעת את האמת באמת, רק כדי לדעת את האמת באשר היא, ושבלי זה, אין חייו חיים כלל, הוא אומר לאלוהים, "הראני נא את כבודך" וגם אם אמות ... מחוצה לך. כי כל מה שמחוצה לך, הוא קרוב / רחוק מאלוהים, בדיוק כמוך. ואיש אמת, מוכן להקריב את הכל, כולל גם את קיומו העצמי, תמורת ידיעת האמת. וכאשר האדם באמת מוחלטת, רוצה את ידיעת האמת, ומוכן להשליך את עצמו לרפש ובוץ, דהיינו, מוכן למען הבנת ...

... וממילא הם גם סובלים בלי סיבה. כי הטועה, כאשר הוא מגיע לנקודה שבה הוא חווה שאין לו מושג איך להתקדם הלאה, הוא פשוט חוזר לאחוריו או עוצר את החיפוש. כי מי שהוא איש אמת והוא באמת רוצה להבין את המציאות, הוא אין לו שום מניעות ושום מחסומים כלל, ... סיבה, אלא ששם בשורש המציאות, שם המושג סיבה יש לו משמעות אחרת מיוחדת, שזה כמובן נושא בפני עצמו. והרעיון הוא, כי כאשר יש לאדם ספק לגבי איזה דבר, עליו לדעת להיות איש אמת ולומר שהוא אינו יודע. כי השאלה, היא כלי הקיבול של התשובה. והאושר, הוא ... יודע את מהות המציאות באמת. כי בלי המוחלט, אין שום משמעות לאמת ולידיעה כלשהי. ומי שרוצה להתקדם, הוא לא צריך ליפות ולא צריך לכער את המציאות, אלא צריך להיות איש אמת בלבד. וכאשר יש לאדם ספק וחוסר ידיעה, עליו לדעת להיות במצב הזה של חוסר ... לא המצוי הראשון. והמצוי הראשון, הוא לא מוגדר כלל (ואפילו לא כמצוי ראשון, שגם זו הגדרה), ולכן אי אפשר לדעת אותו, כי הוא אין לו שום הגדרה כלל. ואעפ"כ, מי שהוא איש אמת, שאומר תמיד את האמת, ובפרט, שעל מה שאינו יודע אומר איני יודע, ושאינו מטעה ... את האדם לחוויית מציאות אחרת, שבה כל הרע מתהפך לטובה ממש. והאדם מפחד מדמיונות ושקרים, ואח"כ הוא סובל עוד יותר הרבה. ובפועל על האדם לא לפחד כלל, אלא להיות איש אמת, ולומר לעצמו את האמת, שהוא לא יודע, את מה שהוא לא יודע. וזה עצמו מביא לאדם שכל חדש. כי זה שמטעה את עצמו, לא שואל שאלה שאין לו עליה תשובה. והטועה לא שואל שאלה שאין לו עליה תשובה שמתאימה לו. אבל איש אמת, שואל את השאלה, כי היא, האמת שיש שאלה. והוא אינו מוטרד מהתשובה כלל, האם ...