... כן, אז הוא כן מוגבל, כי הוא יכול להגביל את עצמו - מוגבל! אם הוא יכול להגביל את עצמו, האם הוא יכול להיות לא כל יכול? אז הוא לא אלוהים! כי אלוהים היא ישות
אינסופית שלא יכול להיות שכוחה יוגבל, אפילו לא על ידי עצמה, ואם יש בתוכה מנגנון של מוגבלות, יש בתוכה פוטנציאל של הגבלה עצמית, כי אם יש אלוהים שיכול ... למעשה לא צריך להסתבך כל כך, כדי להוכיח שאין שני אלוהים. לא יכול להיות שיש שני אלוהים, מסיבה אחרת, במקום כל התסבוכת הלוגית הזאת כי אלוהים מעצם הגדרתו הוא
אינסופי, ומאחר שהוא
אינסופי, לא יכולה להיות יותר מישות אחת שהיא
אינסופית. אלוהים פירושו ישות שלמה, ישות
אינסופית, השלם, המהווה את הכל, ומאחר שהגדרתו השלם, הדבר שמהווה את הכל, הוויה
אינסופית, ממילא לא יכול להיות ששתי הוויות הן
אינסופית, יש הוויה
אינסופית אחת, וזה לכאורה, הוכחה, הבנה, שיש רק אלוהים אחד. אבל כמובן שההבנה הזו היא לא נכונה, ולמה לא נכונה? כי ההבנה שאומרת שלא יכולה להיות יותר מישות אחת
אינסופית, היא מחשבה סובייקטיבית של האדם. האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות
אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם
האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות
אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול להיות שיש הרבה אלוהים, ויש הרבה
אינסוף, וכל אחד מהם ממלא את כל המקום ואת כל הזמן, אבל אף על פי כן בשכל האנושי זה לא נתפש. וזה שזה לא נתפש בשכל של האדם, זה לא אומר שזה לא יכול ... מקום וזמן, זה ישהו כן מבין את הנושאים האלו? לא מבינים ואומרים שזה מעל השכל אבל אז זה אומר שמעל השכל יכול להיות כמה אלוהים, כמה " סיבה ראשונה", יש כמה
אינסוף יכול להית הרבה דברים. ועכשיו ניתן עוד כיון למחשבה, ולפני כן אני חייב להגיד שמצד האמת יש יותר מאלוהים אחד, ושאני אומר יותר מאלוהים אחד, אני מתכוון לשני היבטים: 1. שלכל בורא יש בורא עד
אינסוף. 2. שיש הרבה בוראים שהם מקבילים, אחד לשני. בעניין שיש בורא לבורא עד
אינסוף, זה עניין שלא נסביר אותו עכשיו. ולגבי הנושא שיש יותר מבורא אחד מקביל, הנושא הוא פשוט, כאשר מתבוננים, בסוף התהליך מבינים, שאפשרי המציאות ומחויב המציאות, הם אחד. ואז שמבנים שהם אחד בכלל, ממילא מבינים שאפשרי המציאות, הוא מחויב המציאות. מה זה אומר? שכל ישות מצומצמת, היא בכלל
אינסופית, ורק אנחנו חווים אותה כמצומצמת, שזה בעצם אומר, שיש יותר
מאינסוף אחד. ויש בזה עוד את הנושא של מקיף למקיף פנימיים וחיצוניים, שבמערכת הזו יש לנו פנימי ופנימי ופנימי ופנימי, ולמרות שיש הרבה אלוהים, אף על פי כן הם ישות אחת. כל מה שנכון לגבי המחויב, נכון לגבי האפשרי, מה שאומר שכל האפשרי הוא
אינסוף, למרות שיש הרבה אז יש הרבה
אינסוף, אבל אף על פי כן כל מה שנכון לגבי האפשרי, הוא גם נכון לגבי המחויב, כך שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לכך שיש הרבה אלוהים, אבל מצד שני הם ישות ... מקום וזמן אחר וכן הלאה. וזה אומר שיש שני אלוהים, ומה השם שלהם? לאלוהים הראשון קוראים מקום, ולשני קוראים זמן זה שני האלוהים! והם פועלים בשיתוף פעולה והם
אינסופיים ותמיד קיימים, ומעליהם יש עוד אלוהים אחר וכו'. ואלוהים הדתי, אם הוא לא קים בתוך מקום וזמן, אז הוא בכלל לא קיים, ואם הוא קיים בלי מקום ... יש את המקום והזמן. אז בסופו של דבר מגיעים למסקנה שיש שני אלוהים שהם המקום והזמן. ועכשיו אני רצה לתת עוד נקודה למחשבה, נניח לצורך העניין שיש אלוהים אחד
אינסופי אבל מי שיש לו טיפה שכל בקודקוד, מבין שגם להיות
אינסוף, זה גם כן מוגבל! למה? כי מה המגבלה של
האינסוף, המגבלה היא שהוא
אינסוף, זה גם מוגבל, לא להיות מוגבל זה גם כן מגבלה, ברגע שהגדרת את אלוהים שהיא ישות
אינסופית, בעצם אמרת שהוא מוגבל! כי ברגע שאומרים
אינסוף, זה אומר שקיימת אפשרות שתהיה ישות שהיא לא
אינסופית, לכן הוא
אינסוף, ויש, יש סוף. ז"א שמישהו הגביל את אלוהים להיות
אינסופי, ואז יש לנו שניים, יש סוף, ו