... מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חווית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חווית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, ...

... ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חווית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב ... על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של "אין מקום", ממילא לא הגיוני להתייחס ...

... - חלק 3 - כל יכול / יכולת אין סופית?! טיעון: מכך שאלוהים ברא את העולם, ניתן להסיק כי אלוהים הוא כל יכול. סוף טיעון. הפרכה: אין דרך להוכיח כי אלוהים הוא כל יכול. גם אם נאמר שהוא ברא את העולם, זה עדיין לא מעיד על יכולת אין סופית. אדרבה, הגיוני יותר לומר כי אלוהים הוא אינו כל יכול, כי אילו הוא כל יכול אז מדוע ...

... - חלק 10 - אין סופי + נמצא בכל מקום?! טיעון: אלוהים הוא אין סופי. אלוהים נמצא בכל מקום. סוף טיעון. הפרכה: מכך שהעולם קיים, מכך ניתן להוכיח כי אלוהים הוא אינו אין סופי וכי הוא אינו נמצא בכל מקום. אילו אלוהים היה נמצא בכל מקום, אז כיצד נמצא העולם? אם אלוהים הוא אין סופי, אז כיצד יש מקום לעולם עצמו? נשיב: אלוהים הוא אין סופי והוא נמצא בכל מקום, גם בתוך העולם עצמו. נשאל: האם קיים מקום שבו אלוהים אינו נמצא? אם כן, הרי שהוא אינו בכל מקום והוא אינו אין סופי. ואם לא, דהיינו, שהוא נמצא בכל מקום, הרי שהעולם עצמו אינו ... לומר שקיימת ישות נוספת מלבד אלוהים ושהיא אינה אלוהים ושאלוהים אינו נמצא בתוכה. מסקנה: אלוהים אינו אין סופי. אלוהים אינו נמצא בכל מקום. ...

... האפשרויות לכיצד תהיה המציאות בכל רגע של ציר הזמן. עבור כל רגע בציר הזמן, נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי, לכיצד המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו. אם נסתכל על ציר הזמן, בוודאי נמצא דפוסים כלשהם שחוזרים על עצמם בתוך כל ציר הזמן. אלו הם חוקי הפיזיקה. ז"א הכל אקראי לחלוטין ...

... הבריאה מעידה על בורא חכם, אין סופי וטוב - או אולי להפך? טיעון: העולם וכל ...

... אין סוף. אין דרך להוכיח כי לבורא אין בורא אחר שקדם לו עד אין סוף. וממילא, אם נאמר שלכל בורא יש בורא אחר שקדם לו עד אין סוף, ממילא ערכו של בורא העולם ביחס לעולם הוא חסר משמעות בתוך רצף הבוראים האין סופי..., כי גם הוא עצמו נברא וכולי... ...

... לא קיימת סיבה ראשונה, כי לכל סיבה יש מסובב נוסף ולכל בורא יש בורא נוסף עד אין סוף. ז"א אי יכולתו של השכל לתפוס את האין סוף, לא מגביל את המציאות להיות אין סופית. הפרכה נוספת: כדי להפריך את ההוכחה לכך שיש בורא ראשון, לשם כך יש להבין את מהות מגבלת השכל האנושי ... להיות מספר X שהוא הכי גדול, כי X +1, תמיד יהיה גדול מ X. לכל מספר הכי גדול, תמיד ניתן להוסיף עוד מספר, ולכן לא קיים מספר הכי גדול, אלא ציר המספרים הוא אין סופי. נשאל: מהו המספר הכי גדול? נשיב: אין מספר כזה. המספר הכי גדול הוא אין סוף. נשאל: האם ניתן להבין ... את המספר הכי גדול שכינויו הוא אין סוף? נשיב: לא. השכל מוגבל להבין את האין סוף, אך עדיין ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמא 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר / עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר / הווה / עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני / אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן ... וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם ... התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמא 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב המקום, הרי שעדיין כן ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב מקום גדול יותר ראה כאן. דוגמא 4: ניתן לקחת כל 2 הפכים, ולחפש את נקודת הקצה שלהם. ... שזה עדיין אומר שהכדור עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ברגע שנתנו למרחב המקום שלנו צורה כלשהי, כגון של כדור, הרי שבעצם אמרנו כי: קיים מרחב מקום אין סופי, שבתוכו קיים מרחב מקום אחר קטן יותר שלנו שתחום בתוך צורה של כדור שמתנהגת בצורה כלשהי. אך בכל מקרה אנחנו תמיד נהיה בתוך מרחב מקום אין סופי. צורת הכדור האפשרית של מרחב המקום, מתארת אך ורק את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה מרחב מקום ... ציר זמן שיתכן והוא מתנהג בצורה של עיגול סופי שחוזר על עצמו. אך תמיד הוא יהיה בתוך ציר זמן אחר גדול יותר שקדם לציר הזמן שלנו. ואם כן ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי. מסקנה: למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין סוף כולו בתוך המחשבה, עדיין ניתן להבין כי קיים האין סוף. ...

... ובקצרה הטיעון הוא פשוט: ניקח בריאה ראשונה כלשהי, בין אם זה בריאת העולם / בריאת הסיבה הראשונה / בריאת הרצון העצמי הראשון / או כל הגדרה אחרת. נשאל: האם אלוהים היה מוכרח לעשות זאת? אם כן, אז הוא מוגבל, אינו אין סופי, והוא בעצמו נברא וכולי. ואם לא, אז מדוע הוא עשה זאת? האם זה קרה מעצמו? או אולי בצורה אקראית? בין כך ובין כך, בכל מקרה לא ניתן ...

... יש מסובב אחר... ואז אין אלוהים ראשון... אלא התהליך של סיבה ומסובב הוא אין סופי...