... הדבר הטוב, שעושה הפחד? ובו יתבאר, מהו הדבר הטוב, שהפחד והחרדה נותנים לאדם? והעניין הוא, כי הפחד שיש לאדם, הוא עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו. כי האדם, יש לו יכולות אין סופיות, שהאדם לא מודע לקיומן. ובשעת ...

... לו להרעת תנאים בכלא. והוא לא מבין שהוא בכלל מלך, ושמקומו הוא לא לסבול בכלא כעבד, אלא מקומו הוא להיות מלך, או ליהנות באמת, מכך שהוא בוחר להיות עבד. כי האדם הוא השלמות האין סופית (ולמרות שיש כאן דבר והיפוכו, שהסוף הוא אין סוף, אעפ"כ כך הוא הדבר). ...

... שלהן, אז אין שום שקר בעולם כלל, אלא הכל הוא רק ישות אחת בלבד. ועוד נוסיף ונאמר, כי אצל החכם האמת, השקר והחיסרון של העולם, הוא טוב מאוד. כי הוא הריבוי של האחדות והשלמות האין סופית. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. ועוד ...

... אלוהים בלבד. והעניין הוא, די פשוט. והוא כי אלוהים הוא השלמות. כי אלוהים הוא המצוי הראשון, שהוא הישות הראשונה והאין סופית. כי כל מה שיש לו סוף, יש עוד ישות אחרת ששונה ונפרדת ממנו מעבר לסוף שלו, וא"כ הוא לא המצוי הראשון. ואלוהים הוא השלמות עצמה. ובהקשר הזה, אמונה ... שנפרד מהאדם, אלא הכל אחד. והישות היחידה שאין לה שום הכרה באלוהים כלל, היא הישות של אלוהים עצמו. כי השלמות האין סופית, אין לה אלוהים ואין שום ישות שגדולה ממנה. ומאחר שהשלמות היא אלוהים עצמו, ומאחר שאלוהים עצמו כופר ולא מכיר בשום צורה בכך שיש אלוהים מלבדו, הרי שממילא זה אומר, שרק מי שזוכה לכפור באלוהים בשלמות, רק הוא חווה את השלמות. כי רק מי שנמצא בשלמות האין סופית בעצמו, רק הוא יכול לזכות לכפור באלוהים בשלמות. כי כל זמן שהאדם לא רואה את התגלות אלוהים האין סופית, בתוך הנפרדות והצמצום, אז הוא מאמין / חושב שיש אלוהים אחר, שנפרד מהעולם של הצמצום שלנו. אבל כאשר האדם זוכה לשכל אמיתי שהכל אחד ממש, אז ורק אז ... וברגע שהאדם מגדיר ישות כלשהי כאלוהים, הרי שזהו לא אלוהים. משום, שאלוהים הוא לא מוגדר, כי מה שמוגדר, הוא לא אין סופי וכולי. ורק בהבנת האחדות, רק שם אין חילוק בין היש לבין האין, ובין הסוף של זמן ומקום, לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ושם אין שום אלוהים כלל, כי ...

... בתכלית הסופית, הכל אחד ממש והכל נכלל אחד בשני ממש. וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך אעפ"כ, האחדות של המציאות פירושה הוא, שכל מה שנכון לגבי הישות האחת האין סופית, נכון ללא כל שינוי, לגבי כל אחת ואחת מכל הישויות הסופיות. וכיו"ב להפך, שכל מה שנכון לגבי כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות והצירופים שלהן (שגם אלו ישויות בפני עצמן), נכון בדיוק ללא כל שינוי, גם לגבי המהות של המציאות. וזהו דבר שהוא נגד השכל. כי ע"פ השכל הזה, יש ריבוי של אלוהים וריבוי של ישויות אין סופיות, שזה לא הגיוני. ואעפ"כ הדבר הוא כך. וע"פ השכל של האחדות, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות, היא אלוהים אין סופי של ממש. שרק בעיני האדם היא מצטיירת לו כישות סופית, למרות שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק כמו המחוייב הראשון. וכאשר האדם רואה איזו ... לדוגמא "אבן", מי שיודע את האמת, הוא מבין שמצד אחדות המציאות, הגודל של האבן הזאת, גדול יותר מאשר כל מרחב המקום והזמן גם יחד. כי כל ישות נפרדת, היא בגודל אין סופי אמיתי (אין סוף אמיתי, הוא גדול יותר מאשר המקום והזמן, דהיינו, בחינת האין). כי יש ישות אחת ויחידה. שמנקודת מבט אחת, היא נראית אין סופית, מחוץ לזמן ולמקום, ללא כל צורה וללא כל הגדרה, דהיינו, אלוהים אין סופי, ובנוסף מנקודות מבט נוספות, היא נראית באין סוף צורות של הנפרדות שלנו. אבל זאת אותה הישות ממש. וכאשר האדם רואה איזו צורה של המציאות, הוא בעצם רואה רק היבט מסוים, של הישות שהיא ממש כרגע, אין סופית וכולי. וכאשר אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות, אז התכונות של המחוייב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ולהפך. כי זו הכל ישות אחת ...

... ושם, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות, היא עצמה ישות אין סופית בגודל שלה, למרות שהיא מצומצמת בחיצוניות שלה, ואעפ"כ הכל אחד ממש, ואין חילוק בין היש סוף ... עצמה. ויש כאן דבר והיפוכו. כי כיצד אפשרי שיהיו הרבה ישויות אין סופיות?! אך אעפ"כ כך הוא הדבר, שכל אחת מהישויות הסופיות, היא אין סופית ממש, ללא כל חילוק כלשהו, בינה לבין האין סוף. ויש שלמות מעל שלמות. וכמובן שלא מדובר על ... והאין סוף, גם הוא לא שלמות באמת. כי מצד אחד המציאות השלמה והאין סופית, היא השלמות. אבל אעפ"כ היא לא השלמות המוחלטת, משום שהיא נפרדת, מכל מה ששונה ממנה. ויש ... גם ריבוי לרוחב, שבו כל הישויות כולן נכללות אחת בשניה, וכולן אין סופיות בגודלן, למרות שהן נפרדות זו מזו (ולמרות שזה לא הגיוני, אעפ"כ כך הוא הדבר), ואז יש ריבוי ...

... שהכל אחד ממש, וכל הנפרדות נכללת בשורשה שהיא האחדות, ואז האדם חווה את השלמות האין סופית, שיש בתוך הנפרדות הסופית, ואז האדם חי טוב באמת. ובפועל, כאשר האדם מבין שהוא מוקף מכל הצדדים ... רק את האמת, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד ממש, ואז האדם חווה את השלמות האין סופית של המציאות, למרות שהוא עצמו, ישות שהיא נראית כסופית. ואז הכל מתהפך לטובה, כי האדם עובר ... התודעה של האדם. כי שני בני אדם, יכולים לשבת זה לצד זה בגן עדן, ואחד תהיה לו הנאה אין סופית של גן עדן, ואחד יהיה לו סבל אין סופי של הגיהנום. וכיו"ב שני בני אדם יכולים לשבת זה לצד זה בגיהנום, ואחד יהיה לו סבל אין סופי של הגיהנום, והשני תהיה לו הנאה אין סופית של גן עדן. וגן העדן והגיהנום, נמצאים בזה העולם ממש. כי כאן הוא הגיהנום וכאן הוא הגן עדן. כי ...

... שבאמת, הצורה הסופית ומהותה, זאת ישות אחת ממש. ועל ידי זה שהאדם רואה בעיניו ממש, את השלמות האין סופית ממש, השלמות שגדולה מהמקום והזמן עצמם, ...

... טוב מאוד, שהיא ריבוי האחדות. ומי לא זכה לשכל של האחדות האמיתית, אצלו האחדות נפרדת מהנפרדות, ובעיניו האחדות רחוקה במרחק אין סופי מהעולם שלנו. וכאשר אדם כזה מסתכל על מי שהוא חכם אמיתי, בין אם זה אדם בשר ודם שהוא חכם אמיתי, ובין אם זה שכל שהוא חכם אמיתי, ובין אם ...

... שדואגים לבריאות גופם הכלה, ועל כמות המשאבים שהאדם משקיע, לטובת בריאות גופו הפיזי. ועל האדם להבין, שעליו להיות מוכן להשקיע, כמות אין סופית של משאבים, תמורת הבריאות הנפשית שלו באמת, שהיא בעצם האדם עצמו. ...