הסוד של: מהו שורש *כל* המציאות/ה"אני" / כל הסיבות / הנאה סבל? ועוד - חלק 1... שני הצירים וטווחי הרגשות שקיימים במציאות? מהו ציר ההנאה האין סופי? איך להגיע לשורש של המציאות? איך לזהות שקרנים ומנהיגי שקר? ועוד נושאים נוספים. ונתחיל מהעניין הבא, והוא כי מי שרוצה ליהנות מהחיים בהנאה אין סופית שמתחדשת בכל רגע מחדש, לשם כך עליו ליישר קו עם המציאות כפי שמייד נסביר את מהות העניין. ואם נתבונן נראה, כי טווח הרגשות של האדם נע בין הסבל לבין ההנאה, בין הטוב לבין ... של הסבל, מגלים שיש עוד ציר נוסף של הנאה, והוא ציר ההנאה האין סופי, שבו יש אך ורק טוב תמיד. ציר שבו אין שום רע כלל. ושבו יש אך ורק התקדמות בעוצמה של ההנאה ושל הטוב. ולציר הזה מגיע האדם, בין אם הוא מגיע לקצה הסבל ובין אם הוא מגיע לקצה ... בסוף הציר של הסבל ושל ההנאה, בסופו יש את ציר ההנאה והטוב האין סופי. ובמאמר מוסגר, כאן יש שאלה קשה, והיא שלכאורה לא יכול להיות שקיים ציר שיש בו רק טוב, ושגם מצד שני רמת הטוב שלו עולה כל הזמן. כי אם נאמר שרמת הטוב עולה, הרי שמשמע שהטוב ... שני שבו היא מלאה בשלמות. וכאשר הכוס מלאה באופן חלקי, יש אין סוף אפשרויות ומצבים לרמה שבה הכוס מלאה. כי ניתן למלא את הכוס באין סוף רמות שונות. שזה בעצם מייצג את הציר שיש בין ההנאה הכי גדולה לבין הסבל הכי גדול. אבל יש גם את הכוס המלאה לגמרי. בין אם היא מלאה לגמרי בריקנותה ובין אם היא מלאה לגמרי ... יש גם את שתי נקודות הקיצון, שבהן יש אחדות. דהיינו, יש את אין סוף האפשרויות שבין כוס מלאה לבין כוס ריקה. ובנקודות הקיצון יש אחדות של כוס שהיא כולה מלאה או כולה ריקה. ואחרי שמגיעים לאחדות הזאת, עכשיו יש אין סוף גדלים של כוסות. כי כל כוס, יש כוס אחרת גדולה ממנה. ואם ניקח שתי כוסות שונות בגודלן, ושתיהן יהיו מלאות עד סופן בשלמות, ונשאל: איזו כוס מלאה יותר? אז התשובה תהיה, ששתי ... יותר, ועל ידי זה האדם נהנה יותר מהמציאות בכל רגע חדש עד אין סוף. ובין הציר של הטוב והרע לבין הציר של העולם שכולו טוב, יש נקודת מפגש. ונקודת המפגש הזו היא השתוות הרצון, שהיא המצב שבו האדם מיישר קו עם המציאות. ומי שרוצה להגיע להנאה אין סופית, עליו לעבור דרך הנקודה שבה הוא מיישר קו עם המציאות. פירוש: כי מי שרוצה להגיע לנקודה שבה הוא תמיד ירגיש אך ורק טוב, ושבנוסף רמת ההנאה שלו מהמציאות רק תעלה כל הזמן, ... הציר שמעורב בו טוב ורע, לבין הציר שבו יש אך ורק טוב תמיד עד אין סוף. ונקודת החיבור שיש בין הצירים האלו, היא נקודת ההשתוות, הנקודה שבה האדם מאפס את הרצון שלו ומשווה אותו למצב של המציאות בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו, הנקודה שבה האדם ... הזאת היא נקודת האפס, שנמצאת בין ציר המספרים החיובי עד אין סוף שהוא הציר של העולם שכולו טוב, לבין ציר המספרים השלילי, שבו יש טוב ורע, מצבי רוח משתנים בעוצמות שונות וכיו"ב. ונקודת האפס הזו פירושה, שהאדם מגיע לנקודה של רצון אין סופי. דהיינו, רצון ללא הגדרה, רצון שבו האדם גם מצד אחד רוצה את המציאות, אבל גם מצד שני הרצון של האדם לא מוגדר בשום צורה. כי הגדרת הרצון של האדם, היא שורש הרע. כי הגדרת ... אחר. ופוטנציאל האפשרויות של המציאות שלנו בכל רגע ורגע, הוא אין סופי. וכאשר יש לאדם רצון מוגדר, על ידי זה הוא יוצר גבול בין הפוטנציאל של המציאות, לבין הישות של עצמו. כי הוא בעצם מתחבר לרצון אחד יותר מאשר לאפשרות אחרת. ואיפוס הרצון, הוא ... אחר גדול יותר ממנו. וכל הרצונות של האדם, הם חלק מרצון אחר אין סופי, שבו יש את כל הרצונות בו זמנית בבת אחת, ללא הגדרה כלשהי. כי כל רצון שיש לאדם, הוא בעצם ביטוי של פוטנציאל הרצון. ובנקודת הפוטנציאל של הרצון, שם נמצאים כל הרצונות ... שם אין הבדל בין רצון כלשהו לבין רצון אחר. ושם הרצון הוא אין סופי. ושם אין שום הגדרת רצון או רצון בצמצום כלשהו. כי הרצון של האדם שאיתו האדם חי בחיי היום יום, הוא רצון מצומצם מוגבל ומוגדר. כי כאשר האדם רוצה דבר כלשהו, באותו הרגע האדם ... מוגדר בשום צורה, הוא לא יכול ליצור שום רע כלל, אלא רק טוב אין סופי בלבד. וכל מה שהוסבר כאן לגבי שורש הרצון, נכון גם לגבי שורש כל הרגשות, או השורש של כל המחשבות או שורש כל הידיעות או שורש השכל של האדם וכל כיו"ב. כי לכל דבר יש שורש, ... גם לשורש הראשון גם לו יש שורש אחר גדול עוד יותר, כי יש אין סוף מעל אין סוף עד אין סוף. בדיוק כמו המשל של ציר הטוב האין סופי. ויש שלמות מעל שלמות עד אין סוף. ועכשיו נגלה עוד סוד, והוא כי לשורש הרצון ולשורש המחשבות ולכל שאר השורשים בעולם, יש להם שורש אחד שמאחד את כולם כישות אחת. כי כפי שאמרנו לדוגמא לכל רצון יש שורש. ובשורש ... ונחזור לעניין הקודם, והוא שמי שרוצה להגיע לציר ההנאה האין סופית, עליו לשם כך לעבור בנקודת האיפוס של כל הדברים, שהיא נקודת ההתחלה של כל הדברים. שהיא הנקודה שבה שום דבר לא מוגדר כלל בשום צורה, אפילו לא הגדרת ה"אני" והגדרת ה"עצמי" ...