... יותר אל האמת וכך בסופו של דבר טוב לו יותר. השקר מסתיר את האמת. הדמיון מסתיר את השכל. הרע מסתיר את הטוב. כאשר האדם שואל שאלות על המציאות = חוקר כל דבר לעומק = לא מקבל שום דבר כמובן מאליו = סקרנות אין סופית = רצון לדעת הכל בשלמות, כל הדברים האלו מקרבים אותו אל האמת. האמת אינה מפחדת משאלות, משום שהיא האמת ואין ...

... הדבר כפי שהוא. כל דבר שישנו באשר הוא, הוא בעצם גילום של אחת מהאפשרויות האין סופית של המציאות. כל רגע של המציאות מייצג את אחת מהאפשרויות האין סופיות שנמצאות בפוטנציאל של המציאות בכל רגע. ככל שהאדם חוקר את הדברים לעומק, כך ...

... חיצוניים. כאשר מדובר על המהות של המהות, דהיינו, על הרצון הפנימי ביותר של האדם, על הרצון הזה אין צורך להתפשר, מאחר שכאשר האדם מבין מהו, באותו הרגע הוא רואה מיד כיצד יש לו אין סוף אלטרנטיבות למלא אותו. את הרצון הפנימי ביותר של האדם, אין אפשרות של מציאות שאי אפשר למלא אותו. הרצון הפנימי ביותר, הוא הרצון היחיד ששום דבר אינו יכול למנוע ממנו ... האלטרנטיבות שלך. ככל שתבין טוב יותר את עצמך / מה באמת אתה רוצה / מה באמת אתה יכול לבחור וכולי, כך המצב יהיה טוב יותר. וכאשר תגיע אל הרצון הפנימי ביותר שלך, תגלה שיש לך אין סוף אלטרנטיבות למלא אותו. מסקנה: את עיקר ההתמקדות שלך, תשים בלהבין את הרצון הפנימי והמהותי ביותר שלך, את הרצון שממנו נובעים כל הרצונות שלך. זה גם הרצון היחיד שבאמת ...

... האמת? מתי הפתגם הזה נכון? תשובה: הפתגם אין דבר העומד בפני הרצון, נכון רק כאשר כל כוח הרצון של האדם מתאחד = רצון אין סופי. כאשר כל כוח הרצון של האדם מרוכז בדבר אחד בודד, באותו הרגע כוח הרצון של האדם משנה את המציאות. אך הכל בתנאי אחד ויחיד, והוא ...

... ז"א הלוגיקה אינה מאפשרת את קיומם של פרדוקסים. אך הלוגיקה עצמה היא רק שיקוף של יכולת התפיסה האנושית. המציאות עצמה היא אין סופית. האדם עצמו והמחשבה שלו נמצאים בתוך המציאות. המחשבה של האדם מוגבלת להבין את מהותו המלאה של האין סוף. אפשר לדמיין את מהותו, אך אי אפשר להכניס את הידיעה הזאת אל תוך המחשבה. המחשבה האנושית נמצאת בתוך המציאות האין סופית, ואינה יכולה לתפוס בתוכה את המציאות שמקיפה אותה עצמה. המחשבה מסוגלת לתפוס רק את מה שיש לו סוף, אך לא דבר שאין לו סוף. בכל מקרה, חוקי הלוגיקה הם נגזרת של היכולת השכלית המצומצמת של האדם. הפרדוקסים קיימים רק בגלל חוקי הלוגיקה. המציאות כמציאות אין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות. המציאות מכילה בתוכה את כל הפוטנציאל האפשרי של כמה מה שאפשר לדמיין, גם את מה שאינו מסתדר לוגית. אין סוף אפשרויות כוללות בתוכן גם את האפשרות לקיומן של פרדוקסים לוגיים בתוך המציאות. הפרדוקס משקף את חוסר ההבנה האנושית של המציאות, אך אינו מונע מהפרדוקס להתקיים. ברמה המעשית: ... / וכיו"ב, הוא נתקל בפרדוקסים שכליים שנמצאים במציאות. על האדם לזכור, שזה שהשכל הסופי אינו מבין את יכולת האפשרות האין סופית של דברים להתקיים, גם אם הם נראים בעיניו כלא רגילים, עדיין אין זה אומר שהם אינם קיימים. האם הם באמת קיימים, את זה האדם צריך לחקור, על ידי חיפוש האמת לאמיתה. אך ברגע ... זה שהיכולת השכלית של השכל האנושי היא מצומצמת. באותו עניין, על האדם לדעת כי כל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה של פרדוקס / אין סוף, באפשרותו של האדם להבין אותו בצורה מלאה. ז"א כאשר האדם נתקל בשאלה כלשהי, עליו לדעת שאם חוסר ההבנה שלו אינו נובע מחוסר היכולת להבין פרדוקס, הרי שקיימת בוודאות האפשרות לדעת את התשובה לשאלה, ועליו להמשיך לחפש תשובות. לסיכום: המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות, ואחת מהן היא את קיומו של השכל האנושי, שזה בעצמו פרדוקס. ...

... ומה אי אפשר להבין? פרדוקסים. פילוסופיה. במאמר האם קיימים פרדוקסים במציאות, ביארתי כי המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות שונות בתוכה. בכלל זה המציאות מאפשרת את קיומן של מצבים שנתפסים כפרדוקסים בעיני השכל האנושי. השכל האנושי שנמצא בתוך המציאות האין סופית, אינו מסוגל להכיל בתוכו את המהות המלאה של המציאות האין סופית. כדי להבין את האין סוף, צריך להיות גדול יותר מהאין סוף ולהיות מסוגל להכיל את האין סוף בתוך מחשבה שגודלה צריך להיות גדול יותר מאשר האין סוף. מאחר שמחשבה = סוף, ממילא האין סוף של המציאות, אינו נכנס לתוך מחשבה סופית. שאלה = חוסר ידיעה מלאה. את כל השאלות שיש לאדם בחיים, ניתן לחלק ל 2 קטגוריות. 1 - שאלות שהתשובה עליהן כרוכה בידיעה נוספת = אינה תלויה ביכולת להבין את מהות האין סוף. 2 - שאלות שנובעות מחוסר יכולת טכנית של המחשבה הסופית, להבין את מהות האין סוף. כדי לחיות טוב באמת, על האדם להבין את כל המציאות בשלמות. כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות = מרגיש טוב באמת. על האדם לחקור תמיד בשכלו ולדעת את כל מה ... על האדם למצוא תשובות לכל השאלות שיש על המציאות, כל זמן שהתשובה אינה כרוכה בצורך להבין את מהות האין סוף. אך, כאשר האדם מגיע לנקודה שבה חוסר ההבנה שלו נובע מחוסר היכולת של השכל האנושי להבין את מהות האין סוף, במקרה כזה על האדם לדעת לעצור ולשתוק. במקרה כזה של המחסום השכלי שיש לאדם להבין את האין סוף, במקרה כזה ורק במקרה כזה התשובה היא שתיקה. דהיינו, קבלת הדבר כפי שהוא מתוך שתיקה, ללא מחשבה / דיבור. יחד עם זאת, כל דבר שאינו מצריך את השכל של האדם להבין מהו האין סוף, הרי שעל האדם להבין אותו בשלמות. כאשר האדם חוקר בשכלו את כל מה שבאפשרותו של השכל האנושי להבין, בסופו של דבר הוא מגיע אל השאלות שנובעות מחוסר היכולת השכלית להבין את מהות האין סוף. שם על האדם לדעת את מקומו ולשתוק. יכולת השתיקה נובעת בין השאר מההבנה השכלית של האדם את כל מה שאפשר להבין בשכל האנושי. ז"א רק מי שיש לו מספיק שכל, רק הוא מסוגל לדעת לשתוק באמת, על מה שהשכל שלו מוגבל לתפוס בתוכו. אין סוף = שתיקה = אין מחשבה = שלמות = אחדות. סוף = דיבור = שכל = מחשבה = חוסר שלמות = פירוד = שינויים. ...

... דמיון ונובעת אך ורק מחוסר הבנה מלאה של האדם את המציאות. מי שמתבונן יראה, כי ככל שהאדם מכיר טוב יותר את המציאות, כך האגו שלו הופך להיות קטן יותר. ככל שהאדם מכיר את הגודל האין סופי של המציאות, כך הוא מרגיש קטן יותר. ככל שהאדם מבין ...

... חלק מהמציאות שנמצא בתוך המציאות. האדם הוא חלק מהציור המלא של המציאות. התמונה המלאה = המציאות. האדם = חלק מהציור המלא והאין סופי של המציאות. השכל של האדם, גם הוא רק חלק מהמציאות האין סופית. להבין את המציאות בשלמות = להבין את מהות המציאות. מאחר שהמציאות היא אין סופית, ממילא להבין את מהות המציאות = להבין את מהות האין סוף. הבעיה שנוצרת היא: כיצד בדיוק יכולה להיכנס הבנה של אין סוף לתוך מחשבה סופית כלשהי?! ... חלק בתוך התמונה, יהיה מסוגל לראות את התמונה מבחוץ?! מסקנה: השכל האנושי של האדם מוגבל לתפוס בתוכו את מהותה של המציאות האין סופית. כי כדי להכניס אל תוך המחשבה, צריך לעשות סוף. והמציאות היא אין סוף. מה הפתרון שהמציאות סיפקה לאדם לשם כך? תשובה: את הדמיון / רגש. המציאות סיפקה לאדם מלבד שכלו גם את הדמיון / רגש. את האין סוף אי אפשר להכניס אל תוך השכל, אך ניתן להכניס אותו בצורה כלשהי אל הדמיון / רגש. האדם בשילוב של השכל + דמיון, מסוגל לתפוס מעט את מהות האין סוף. ז"א שבסופו של תהליך, כדי ... המציאות בשלמות, משום שאינו משתמש בדמיון שלו בצורה נכונה. שימוש נכון בדמיון, היה אמור לגרום לאדם לדמיין את מהות המציאות האין סופית. שימוש נכון בדמיון = ראיית ... משתמשות בדמיון של האדם כדי לגרום לו להרגיש טוב. זו נקודת האמת שממנה הן שואבות את כוחן. משום שכדי להבין את מהות המציאות האין סופית, צריך דמיון, מכאן שואבות ...

... של האדם מול עצמו ברמה הרגשית. עיקר הקשיים בהתמודדות עם אתגרים, הם אתגרים רגשיים. כדי להצליח לעמוד באתגרים, על האדם לגלות את הכוחות האין סופיים שטמונים בו. ככל שהאדם מודע יותר ליכולת האין סופית שיש בו, כך הוא אינו מפחד מאתגרים. האתגרים מאפשרים לאדם להיות מי שהוא באמת. כאשר האדם אינו מודע ליכולותיו האישיות, ...

... שהאדם אינו יודע עליו. השלמות כוללת בתוכה את כל האפשרויות כולן. התענוג של השלמות כולל בתוכו את כל התענוגות כולם. התענוג של השלמות הוא השורש של כל הטוב שיש בעולם. שלמות = אהבה אין סופית. הטוב של השלמות שונה בדבר אחד מרכזי מכל שאר הטוב שבעולם. במה? בכך שהוא מושלם. השלמות אינה משתווה לדבר אחר בעולם. השלמות היא התחושה היחידה של טוב אמיתי. השלמות ...