... מכל מה שהוא אינו ה"אני" שלו. ומי שרוצה לשנות את חווית המציאות שלו באמת, עליו לשנות את חווית ה"אני" שלו. וזה אפשרי, רק על ידי שינוי חווית
היש והאין, שהיא שורש חווית ה"אני" של האדם. (וגם תפישת המציאות כאשליה, גם היא נובעת משינוי התפישה של
היש והאין). ועל האדם לברר עם עצמו את האמת לאמיתה באמת. ועל האדם לברר את האמת, האם בכלל אני קיים? והאם בכלל משהו קיים? והאם בכלל משהו ישנו? ומהו כל מה שישנו? מהו היש? ומהו האין? ומה הקשר, שבין היש לבין האין? ואיך היש קיים? ואיך האין קיים? והאם ואולי יש משהו שהוא לא יש ולא אין? ואולי
היש והאין, הם בכלל ישות אחת ממש, מצד האמת האובייקטיבית? ועל ידי זה שהאדם חוקר את הנושא הזה לעומקו, על ידי זה האדם מגלה
שהיש והאין הם אחד ממש, ואז ממילא כל חווית המציאות של האדם משתנה לגמרי מקצה לקצה. ובכלל זה משתנה אצל האדם גם חווית ה"אני" שלו. ועל ידי זה האדם זוכה ... אחד. כי ראשית, האדם מבין שהכל אחד ממש. ואח"כ כאשר האדם חוזר לתודעה של נפרדות, אז הוא זוכר שהכל אחד ממש, ואז הוא חווה את התחדשות החיבור של
היש והאין, בכל פעם ופעם מחדש. ואז גם האדם חווה את השלמות של האחדות, בכל פעם מחדש. ולכן הנפרדות והרע, היא טובה מאוד, כי היא ריבוי של האחדות. כי באמצעות ...