... כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של המושג סיבה עצמו. כי ... שיש, בין שני ההפכים האלו, "יש" ו"אין". כי השאלה מהי הסיבה הראשונה, היא לדוגמא מבוססת על ההפרדה שהאדם עושה בין "יש סיבה" לבין "אין סיבה". כי כנ"ל אם אצל האדם לא היה שום הבדל, בין יש לבין ... לבין האין, הוא הלבוש של האין / יש סיבה. שאז האדם שואל, האם יש סיבה? ומה הסיבה הראשונה? וכיו"ב. ומי שהוא איש אמת שמשתמש בשכלו עד הקצה האחרון שלו, הוא אין לו שום שאלה כלל. כי כאשר האדם ... לבין האין בלבוש כלשהו. כי יש / אין סיבה, זה לבוש של האין / יש הכללי. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לנסות להבין, האם בכלל הנחת היסוד שלו לגבי זה שיש הבדל בין יש / אין סיבה, האם הנחת היסוד הזו נכונה או לא?! ואיך יגלה האדם, האם יש או אין הבדל בין יש לבין אין סיבה? תשובה: על ידי התבוננות פנימה, במקום החוצה. כי לשאול מה ...

... סופית). כי על הנקודה הזאת, מבוסס כל העולם שלנו כולו. כי כאשר היש והאין הם אחד, האדם חי בעולם אחר לגמרי לגמרי. ועל האדם להתבונן בשורש של הכל, שהוא מהות היש והאין. ועל האדם לחקור ולגלות מהו היש ומהו האין. ועל האדם לשאול את עצמו באמת ומתוך הבנה (ולא מתוך סיסמאות של אמונה), האם היש הוא ישנו והאין הוא איננו? או שאולי ההפך הוא הנכון? ואולי ... אחרת לגמרי? וכולי. עד שבסופו של דבר האדם מגיע להשתוות, ומגלה שהיש והאין הם ישות אחת ממש (כפי שכבר אבאר בהמשך), ואז האדם מגיע אל האחדות האמיתית. כי הספר הזה, הוא רק מעורר את המחשבה של הקורא. וכל המציאות כולה, היא רק מעוררת את המחשבה של הצופה בה. ...

... תת תהליך, בתוך תהליך גדול יותר, שהוא ההתרחשות של המציאות כולה, וההתהוות שלה יש מאין בכל רגע מחדש. והסיבה שבגללה יש לאדם רצון שונה מהמציאות, ובכלל זה הסיבה שבגללה המציאות שונה מהרצון של האדם, והסיבה שבגללה ...

... וסופיות עד כמה שאפשר, ועד כמה רחוק שאפשר מהאין סוף המקורי. והאמת היא, שהכל אחד. דהיינו, שיש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד היש והאין הם שני הפכים. ומנקודת המבט הזו, האלוהים משמיד את עצמו, כי הוא מצמצם את האין סופיות שלו. אבל מנקודת מבט נוספת הכל אחד ממש. דהיינו, שגם ...

... שני האילוצים האלו, ואז, או להשתחרר מהם, או לתת להם מענה, על ידי חיפוש של הטוב האמיתי, שהאדם באמת יהיה משוכנע, שהדבר הוא טוב באמת. ונוסיף, כי האמת המוחלטת היא, שהיש והאין הם אחד ממש. כי במוחלט, אין שום וודאות מוגדרת כלל, ולכן היש והאין הם אחד. כי הפרדת היש והאין, היא יחסית ביחס לתפישה של האדם. ובמוחלט, אין שום הגבלה כלל, ולכן הכל אחד, אפילו ללא ... הם כולם אחד. וכאשר הכל אחד, לא טוב ולא רע, אלא יש חוויה של שלמות, שהכל אחד. וכאשר האדם נצמד לאמת שהכל אחד, אז יש לו טוב אמיתי. אבל כאשר האדם הוא טועה, שחושב שהיש והאין הם נפרדים, משום שהוא מאמין למגבלת התפישה של עצמו, על ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב ...

... המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר ...

... וכיו"ב גם כאשר השכל שלם. כי בקצה של השכל, הכל מתאחד. כי כאשר האדם מסתכל על המהות של כל דבר ועל התכלית ועל הסיבה של כל דבר, הוא רואה שהכל אחד ממש, והיש והאין מתאחדים אצלו. וגם אז אין שכל של נפרדות, ואין דאגות. והטועים חושבים, שהמשוגעים אין להם דאגות. אבל גם למשוגע יש רצון, וגם הוא יש לו את הדאגות שלו. כמו ...

... כל הטוב שבעולם, הוא האחדות של המציאות, שהכל מושלם והכל אחד והיש והאין הם אחד. כי כאשר הכל אחד, אין שום חיסרון כלל ואין שום התנגדות כלל, והוא טוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר ושלא נובע מצורה של נפרדות, אלא מעצם השלמות של מהות המציאות. ומי שיתבונן ... והדבר היחיד שבאמת צריך אליו אמונה, הוא רק לצורך ההכלה של תפישת היש והאין כאחד. שהשכל של האדם, לא מכיל את התפישה הזאת, והאמונה יכולה להכיל את הכל. והאדם סובל רק משום שאין לו מספיק אמונה, או שיש לו אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות רק במקום של ... שנראה כאילו צריך רק אמונה כדי להכיל אותו, שזה השכל של האחדות של היש והאין, רק אז השכל של האדם הוא שלם באמת. ונסכם: כי האדם לא צריך שתהיה לו לא אמונה ולא שכל כלל, אלא אך ורק אמת בלבד. כי הטיפש, רגיל להאמין, והחכם לעומתו, מבין ומברר את האמת. ואם ...

... האחדות הזאת. וכאשר האדם מבין שהוא נמצא בתוך האחדות של המציאות, והוא מבין גם, שמצד האחדות של המציאות, היש והאין הם אחד, והוא לא יותר קיים מאשר לא קיים וכולי, וכאשר האדם מבין שמצד האחדות של ...

... שיעמיק יראה, כי כל הנ"ל, הוא עצמו מבוסס על הנחת יסוד שהיא עצמה שקרית . ולמה? כי כל הנ"ל שאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, כל זה נכון, רק אם נאמר שהיש והאין הם נפרדים זה מזה והם לא ישות אחת. וכאשר היש והאין נפרדים אחד מהשני, אז כאשר האדם ... זהב ונחושת וכיו"ב. וכאשר האדם אומר שיש כאן את מה שאין כאן, ויש כאן דבר אחד, ואין כאן הרבה דברים, אז זהו שקר, של ריבוי אפשרויות. אבל אם נאמר שהיש והאין הם אחד (כפי מה שהוא באמת, מצד ... אחת והשקר הוא הרבה, גם היא נכונה. אבל יש גם עוד נקודות מבט נוספות. כגון לדוגמא נקודת המבט שאומרת ש הכל אמת או שקר באותה המידה ממש. כי כאשר היש והאין הם אחד, ממילא לומר על כלי כסף שהוא כלי כסף, זה גם אמת מצד אחד, כי הוא גם רק כלי כסף, אבל זהו גם שקר מצד שני, כי הוא גם רק כלי זהב וכולי. וכאשר היש והאין הם אחד, אז כל מושג האמת והשקר משתנה לגמרי. אבל יש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שאם נאמר שהתפישה של היש והאין כאחד, לא כוללת בתוכה גם את התפישה המנוגדת לה, שהיש והאין נפרדים זה מזה (מה שאין כך באמת, כי בכלליות היש והאין, נכלל הכל כישות אחת, כולל התפישה שמנוגדת לה. אך אם נאמר שהיא לא כוללת את התפישה של השכל האנושי, שהיש והאין נפרדים זה מזה), הרי שזה אומר ... אם האדם אומר שהוא רק כלי כסף, הרי שזהו שקר. אבל האמת היא הרבה, כי אפשר לומר שכלי הכסף הוא סך כל האפשרויות כולן. והכוונה היא, שאם נאמר שתפישת היש והאין כנפרדים היא שקרית, הרי שזה אומר שהשקר הוא אחד. כי השקר הוא כאשר האדם חושב שהצורה החיצונית האחת היא האמת, שזהו שקר, כי האמת היא הרבה, שהיש והאין הם אחד, והצורה האחת היא שקר, ...