... אמת אובייקטיבית אחת. אך מיד ניתן להבין, שגם המחשבה הזאת עצמה, היא רק סובייקטיבית בלבד. כי אולי דווקא כן יכול להיות יש ואין של דבר והיפוכו בבת אחת וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם ולרוחבם, במקומות אחרים. ובכל מקרה, ...

... יש לו תחושה אחרת. והרעיון הוא, שהאדם סובל ונהנה, רק בגלל תנודות של יש ואין. כי הסבל וההנאה של האדם בחיים, תלויים, בהתאמה שיש, בין הרצון של האדם לבין המציאות. והרצון של האדם, יש לו שני מצבים. מצב אחד שהאדם ... את מה שהאדם רוצה. וכל התנודות הרגשיות שיש לאדם בחיים, הן תנודות של יש ואין. כי כאשר יש לאדם רצון כלשהו, וגם במקביל יש במציאות את מה שהוא רוצה, אז טוב לאדם. וכאשר אין לאדם רצון לדבר כלשהו, אבל, כן יש ...

... מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש וגם אם אין שום סיבה, אז זה אומר, שתמיד כל דבר הוא סיבת עצמו. ואין שום משמעות ליש / אין סיבה. והאדם, כאשר הוא רואה רצף אירועים שחוזר על עצמו, אז אם הוא אינו מבין שכל דבר הוא סיבת עצמו, אז הוא חושב שיש כאן סיבתיות. וכאשר הוא לא מבין את רצף האירועים, ... ששם אין מקום וזמן, גם היא הבנה של נפרדות, שגם בה יש שינוי וזמן ומקום, וממילא גם בה יש שאלה, של מהי סיבת השינוי שבין הישויות השונות. והכוונה היא, שכל זמן שהאין והיש נפרדים זה מזה, הרי שזה אומר, שעדיין יש נפרדות. וכל זמן שיש, יש ואין כשתי ישויות שונות, עדיין צריך לשאול, מהי סיבת היש? ומהי סיבת האין? כי עבור האדם שבפעם הראשונה הוא נתקל באין שהוא הפך היש, נדמה לו שהוא הגיע אל האחדות המוחלטת, כי ... האין, דהיינו, אל תוך המהות ואל תוך הצורה, ולראות שם את האחדות האמיתית של המציאות, שבה הצורה והמהות הם ישות אחת. כי גם המהות והצורה, גם אלו שתי צורות. וגם היש והאין, גם אלו שתי צורות שנפרדות זו מזו. והמציאות גדולה יותר, מהיש ומהאין בו זמנית. ועל ידי שהאדם מתבונן בזה, אז הוא רואה את האמת. שמצד האמת, הצורה והמהות הם אחד, והיש והאין הם אחד ממש, מצד המציאות שממלאת ומקיפה ומהווה את היש ואת האין. וכאשר האדם מבין שמצד האמת האמיתית הכל אחד ממש, עכשיו ממילא אין יותר שתי ישויות שנפרדות זו מזו, ואז ...

... המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, יש פוטנציאל אין סופי של אין סוף צורות. ורק הטועה חושב שהצורה של ... שיש הפרדה בין היש לבין האין, ולכן האדם שואל איך נוצר יש מאין. והשאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, "מהי האמת? האם באמת היש מתהווה מהאין?". וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא רואה שבאמת מצד האמת, היש והאין הם אחד. כי מצד אחד גם היש והנפרדות קיימים, ואין שום דרך להעלים אותם. כי גם ההעדר של הנפרדות (אחדות / אין), גם הוא עצמו מוגדר כנפרד ממנה, ... האין. ואחרי שמתאמת ומתברר אצל האדם העניין הזה, שבאמת היש והאין הם בכלל ישות אחת ממש, עכשיו, התשובה לשאלה של "איך" זה יכול להיות, היא פשוטה. כי על האדם לשאול את עצמו ולנסות להבין את השאלה של עצמו. ועל ... מבדילה בין היש לבין האין. ואם וכאשר מתאמת אצל האדם שהיש והאין הם אחד, ממילא האדם יכול להבין מכך, שהתפישה האישית שלו שמבדילה בין דבר להיפוכו, היא לא מוחלטת, אלא היא עצמה רק אפשרות בלבד. כי יש פרספקטיבה אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. והתשובה לשאלה, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם אחד? היא שאכן זה יכול להיות ושאין שום סיבה שזה לא יכול להיות. ועל האדם להבין, שבמקום לשאול איך זה יכול להיות, עליו להבין שמצד האמת לא ... כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש והאין מתאחדים, שזהו דבר שנמנע מצד תפישת השכל האנושי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על האמת, ורואה שבאמת היש והאין הם אחד. על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומבין שזו בעצם, גם התשובה של כל השאלות. כי כאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ועל ידי השאלה, על ידי זה ...

... שיש לו שכל על אנושי. ומי שיפרש כפשוטו, וינסה גם הוא להאמין במה שהוא חושב שבסוף יודעים, הוא ייפול לאחדות השקרית. יש ואין - בפשוט, יש ואין, זה כפשוטו, שיש משהו אין משהו, יש אור אין אור, יש יד אין יד. אבל יש ואין יש לזה משמעויות שונות נוספות, לדוגמא: יש סוף וצמצום מול אין סוף, יש צורה מוגדרת אל מול מהות, יש חיסרון אל מול אין חיסרון שזו שלמות. לדוגמא, לגלות שיש ואין הם אחד, זה כמו לומר, לגלות שחיסרון ושלמות זה אותו הדבר. והכל לפי ההקשר. כפירה - התכחשות למשהו. כפירה ברעיון כלשהו, פירושה חוסר הזדהות מוחלט עם אותו ...

... איך יכול בן אדם ללמוד לפתח שיחה עם קיר? ואיך בעצם ניתן לפתח שיחה על כל דבר ואיך ניתן ליצור יש מאין, שיחה מעניינת על כל דבר? והתשובה לכך היא, שבכל רגע בעולם, האדם חושב על משהו. וגם כאשר האדם מסתכל על קיר, בראש של הבן אדם יש מחשבות כלשהן. ותמיד ...

... את ההפך של הטענה. לדוגמא: אני כן מוצלח. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמא: אולי אני כן מוצלח. עוד דוגמא (יש / אין): שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמא: יש כאן פיל. שלב 2 - זהה ...

...מגלה שהוא אלוהים / המציאות. כי כאשר ה"אני" של האדם מסתכל אל תוכו, הוא רואה את הגוף השלם שהוא חלק ממנו, והוא מגלה את ה"אני" שחושב את החלום, שה"אני" הנפרד של האדם, הוא רק חלק ממנו. ואז האדם הופך להיות אלוהים, וחווה שהוא אלוהים. אבל, זהו לא סוף הסיפור. כי לפני שהאדם הבין שהוא אלוהים / המציאות, הוא בעצם היה אחד מהילדים של אלוהים שקרי. כי ה"אני" של האדם, הוא אחד מהילדים של האלוהים השקרי. אבל עכשיו כאשר ה"אני" של האדם מתאחד עם ה"אני" הגדול שלו, שהוא אלוהים...

...מוקצנת. בצורה שגם הוא עצמו לא ירצה לקבל אותה. ואז במקרה כזה, אם הבוס שלך יקצין עוד יותר ויאמר שהוא באמת לעולם לא יעלה לך את המשכורת, אז אפשר להקצין עוד יותר את מה שהוא אומר, עד כדי זה שאפשר להגיע למצב של חילוקי דעות ושל פיטורין, אם ברצונך להגיע למצב כזה. כגון לדוגמא שברצונך שיפטרו אותך ושיתנו לך פיצויי פיטורין וכיו"ב. אבל, בד"כ כאשר מקצינים למישהו את מה שהוא אומר, בד"כ הוא עצמו מרגיש חוסר נוחות עם מה שהוא עצמו אמר, והוא עצמו מרגיש שחשפו עליו משהו...

...שלו. ובאמצעות ההיגיון של הטיפש, באמצעותו אפשר להפוך את הטיפש לחכם אמיתי. כי כל שכל שיש בעולם, גם של הטיפש הגדול ביותר, הוא מחובר בצורה כלשהי לשכל האמיתי של ההיגיון הישר באמת. ואם הטיפש יחליט לחשוב יותר בהיגיון, גם ע"פ ההיגיון העקום שלו, עדיין גם זה יוביל אותו להיות חכם. כי באמצעות שימוש בהיגיון העקום שלו, דרך זה הוא יגיע אל השכל הישר. והטיפש יהפוך להיות חכם, או כאשר יהיה לו ממש טוב, ואז יהיה לו ישוב הדעת להסתכל בשכל אמיתי על המציאות, ואז הוא יהפוך...