... מהי מהותו האמיתית? האם יש הבדל אמיתי בין ה"אני" שלי לבין כל שאר הדברים שהם אינם "אני"? האם מנקודת מבט חיצונית לי, האם משם גם יש הבדל בין ה"אני" שלי לבין כל שאר הדברים? ואם מנקודת מבט חיצונית אין הבדל בין מה שהוא "אני" לבין מה שהוא "לא אני", אז כיצד זה שאני כן חווה הבדל בין ה"אני" ובין ה"לא אני"? ועל האדם לנסות להבין, האם קיומו של ה"אני" הזה תלוי בקיומם של דברים ...

... רע. ולא הכל אחד ולא הכל טוב. אלא, שהחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שידע שמצד האמת אין הבדל בין שתי תפישות המציאות המנוגדות האלו. כי כלפי חוץ נראה שיש הבדל בין מי שאומר שהכל אחד ושהכל טוב, לבין מי שאומר שלא הכל אחד ושלא הכל טוב ושיש גם טוב וגם רע. ואצל ... כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל רע, ושהכל לא אחד תמיד. כי מצד האמת מצד עומק המציאות, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי, גם הוא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי בעולם שלנו יש טוב ויש רע. אלא, שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של הטוב והרע, כדבר שהוא עצמו טוב מוחלט. ואצל החכם האמיתי, אין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב וגם / או רע. כי מי שיש לו שכל גדול, הוא יודע שהכל אחד תמיד. וכאשר האדם שומע את השכל שהכל טוב תמיד, הוא מנסה לגרום לעצמו ... ושל רע. אלא שהחכם האמיתי יודע שמצד האמת, האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. ועל ידי זה החכם האמיתי חווה את המציאות שיש בה טוב ורע, בדיוק כמו מציאות שבה הכל טוב, או הכל רע. ונבהיר: למרות שאמרנו שאין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב ורע, הרי שמצד האמת יש רק שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא שהכל טוב. והאפשרות השנייה היא שהכל טוב ורע. כי לשמחתנו אין ... שבה הכל רע. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. ועיקר הדגש הוא, שאצל החכם האמיתי, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. כי החכם האמיתי מכיל בתוכו את ההפכים באחדות גמורה. ולהכיל את ההפכים באחדות גמורה, אין פירושו שאצל החכם האמיתי אין הפכים, אלא הכוונה היא ... הממשי שלנו, וגם לא מבדיל בין טוב לרע בעולם הפנימי שבתוכו. וזאת שלמות האחדות, כאשר אין הבדל בין הפכים לבין אחדות. כי גם המחשבה שיש הבדל בין הפכים לבין אחדות ההפכים, גם זאת נפרדות. ואצל החכם האמיתי, אצלו אין הבדל בין הפכים לבין אין הפכים לבין אחדות ההפכים לבין נפרדות לבין אחדות. כי אצלו הכל נפרד והכל אחד בו זמנית. והנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות. והאחדות נפרדת מהנפרדות. ... האמיתי, אצלו יש אחדות אמיתית. כי אצל החכם האמיתי הכל אחד באמת. כי אצל החכם האמיתי אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות, לבין שלמות לבין חיסרון. כי הכל אחד ממש. וזאת השלמות, כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים, ומבין שאין הבדל בין טוב ורע, לבין רע, לבין טוב. וכאשר יש לאדם שכל אמיתי שבו הכל אחד תמיד והכל לא אחד תמיד, והכל בו זמנית תמיד, הרי שבמצב כזה האדם כבר לא צריך לנסות להזכיר לעצמו ...

... והרצונות הם סבל. כי גם המשוגע אכפת לו מעצמו, והוא לא רוצה שהאש תשרוף אותו וכיו"ב. וכל אחד שיש לו רצון, יש לו גם סבל. כי הרצון הוא שורש הסבל. כי בלי רצון אין סבל. כי כאשר אין רצון, אין התנגדות הרצון, כי אין הבדל בין הרצון של האדם לבין המציאות. וממילא גם אין סבל. ולכן כל זמן שיש לאדם רצון, הרי שיש אצלו סבל. ...

... שאין לאדם שכל אמיתי. כי מי שיש לו שכל אמיתי, הוא מבין שמצד האמת הכל אחד. וכאשר הכל אחד, הרי שממילא הכל טוב. כי בשורש המציאות, אין הבדל בין טוב לבין רע. כי הטוב והרע הם ביטויים שונים של אותו הדבר. וכל הטוב שבעולם וכל הרע שבעולם, הם בסך הכל צדדים שונים וביטויים שונים, של אותו הדבר ממש. ובשורש המציאות, דהיינו, כאשר האדם מסתכל מנקודת מבט אובייקטיבית מחוץ למציאות על המציאות, משם האדם יכול לראות שמצד האמת אין הבדל בין טוב לבין רע. כי טוב ורע שייך רק כאשר יש לאדם אגו ורצון עצמי, שאז שייך שהאדם ירגיש טוב ורע. דהיינו, כל הטוב והרע קיימים רק בגלל הישות העצמית של האדם שנפרדת מהמציאות. שאז יש ... בסרט שיש בחלום. ולכן בשעת החלום האדם יכול להרגיש כאב של ממש ולחוש את החלום כדבר ממשי של ממש. כך שבכל מקרה מצד התפישה של האדם, אין הבדל ממשי בין חלום לבין מציאות לבין סרט וכיו"ב. והכל תלוי אך ורק בעד כמה האדם חושב ומבין שהדבר הוא ממשי. ולכן, כמו שלא הסרט אחראי להנאה של האדם, אלא תפישת האדם את הסרט היא זו ... המציאות, היא זו שאחראית להנאה או לסבל של האדם ממנה. ומי שמסתכל על המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, הוא מבין שבאמת מצד האמת אין הבדל בין טוב לבין רע. כי הטוב והרע הם רק סוגים שונים של רגשות. ואין הבדל אמיתי בין סוגי הרגשות האלו. כי כל סוגי הרגשות בעולם, וכל מה שיש בעולם, זה הכל ביטויים שונים של דבר אחד, שבשורשו ובמהותו הוא אחד. וכאשר האדם מסתכל על השורש של המציאות, אז ממילא ... הסבל של האדם, נובע רק משום שהאדם שוכח ולא מסתכל על האמת, שמצד האמת הכל זה ביטוי של דבר אחד ממש, שמנקודת המבט של שורש המציאות, אין הבדל בין טוב לרע. כי שם בשורש המציאות, שם אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ובשורש המציאות, עדיין אין שם אפילו לא מרחב זמן ומקום. כי בשורש המציאות, גם הזמן והמקום, גם הם ישות אחת ממש. ובשורש המציאות אין שום נפרדות כלל, אלא הכל ... גדול, שבו האדם מרגיש רע ממש, ואף על פי כן הוא מרגיש טוב ממש. כי בעולם שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולמרות שבשורש של המציאות אין הבדל בין טוב לבין רע, הרי שבעולם שלנו כן יש טוב ורע. אלא שכפי שכבר ביארתי, יש שני סוגים של שכל. ויש את השכל הרגיל של האדם, שבו הוא מרגיש הבדל בין טוב לבין רע. ויש את השכל של שורש המציאות, שבו אין שום הבדל בין שום דבר לבין שום דבר, וממילא אין הבדל גם לא בין טוב לבין רע. אלא, שכאשר יש לאדם רק את השכל האנושי הרגיל, שבו האדם מוצא ומרגיש את ההבדלים בין הטוב לבין הרע, אז האדם חי בגיהנום של ממש. כי העולם הזה הוא הגיהנום. כי ... יש לאדם שכל אמיתי, אז הוא מחבר את השכל האנושי עם השכל שיש מעל לשכל. דהיינו, שהאדם מכיל בתוכו את ההפכים. שמצד אחד האדם מבין שאין הבדל בין טוב לבין רע. ומצד שני האדם מבין שכן יש הבדל בין טוב לבין רע. כי יש כאן שאלה גדולה, והיא: אם באמת בשורש הכל אחד, אז כיצד זה שיש בעולם שלנו טוב ורע ונפרדות? והתשובה היא, שבאמת מצד השורש של המציאות, גם שם יש נפרדות. וגם בשורש של המציאות, גם שם יש טוב ורע כשתי ישויות שונות. אלא, שבשורש של המציאות, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. כי בשורש של המציאות, יש אחדות מלאה בין הנפרדות לבין האחדות. כי בשורש של המציאות בהחלט יש גם טוב וגם רע. אלא ששם אין הבדל בין טוב ורע כישויות נפרדות, לבין טוב ורע כישויות לא נפרדות. ושם הכל אחד ממש. דהיינו, כי שם יש גם רע ממש. אלא ששם אף על פי כן, אין הבדל בין הטוב לבין הרע. וכאשר יש לאדם שכל קטן, אז הוא לא מסוגל להבין דבר והיפוכו. כי יש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד אנחנו אומרים שיש טוב ויש רע. דהיינו, שאלו שתי ישויות נפרדות ושונות זו מזו. ומצד שני אנחנו אומרים שאין הבדל בין הטוב לבין הרע, אף על פי שאלו שתי ישויות נפרדות זו מזו. וזה כמובן דבר והיפוכו. וכאשר השכל של האדם קטן, אז הוא סובל. כי מצד האמת יש גם טוב וגם רע. והשלמות היא כאשר האדם חי ... כאל דבר שאינו שונה מהדבר הטוב ביותר שקיים. ולכן האדם סובל. כי כאשר החכם האמיתי רוצה איזה דבר, מבחינתו של החכם האמיתי, מצד האמת אין הבדל בין רוצה לבין לא רוצה, ובין רצון לבין העדר רצון. כי בהחלט יש רצון ויש העדר רצון. ואפשר לרצות ואפשר לא לרצות. אלא שאין הבדל אמיתי בין רצון לבין אין רצון. כי בשורש, אין הבדל בין רצון לבין העדר רצון. וגם הרצון וגם העדר הרצון, הם ביטויים שונים של ישות אחת ממש. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להגדיל את השכל שלו. ולהגדיל את השכל, פירושו שעל האדם להפסיק ... מצד שני, כל הנפרדות הזאת, היא רק צד אחד של המטבע בלבד. כי הצד השני הוא האחדות של המציאות. ומצד נקודת המבט של התמונה המלאה, משם אין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות. כי הנפרדות שבין הטוב לבין הרע, נמצאת באחדות עם השורש של המציאות שבו אין הבדל בין טוב לבין רע. וכאשר האדם מסתכל על האמת ומבין שמצד האמת יש במציאות שלנו גם נפרדות וגם אחדות. ושמצד האמת האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת הנפרדות והאחדות הן ישות ... כי גם כאשר טוב לאדם וגם כאשר רע לו, הרי שהוא יודע שמצד האמת אלו הכל גוונים שונים של אותו הדבר ממש. ונחדד: כאשר אנחנו אומרים שאין הבדל בין טוב לבין רע, אין הכוונה לומר שאין טוב ורע בכלל. אלא הכוונה לומר שאין הבדל בין מצב שבו יש טוב ורע, לבין מצב שבו אין טוב ורע. ז"א שהנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות. כי יש טוב ורע. אלא שאין הבדל בין יש טוב ורע, לבין אין טוב ורע. ומי שהשכל שלו קטן, הוא לא מסוגל לתפוש בשכלו ברגע אחד דבר והיפוכו. ולכן הוא לא מסוגל להבין שיש טוב ורע, אלא שאין הבדל בין הטוב לבין הרע. כי זה דבר והיפוכו. אלא שמי שמחפש את האמת, הוא מבין שהנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות. ולכן יש טוב ורע כשתי ישויות נפרדות. אלא שאין הבדל בין הטוב לבין הרע, למרות שיש הבדל ביניהם. ונסכם: להרגיש טוב באמת, פירושו שהאדם מקבל את השכל שמבין שבשורש של המציאות אין הבדל בין טוב לבין רע, ושבשורש של המציאות אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, כי שם הכל אחד ממש. ובנוסף על האדם להבין שהאחדות הזאת נמצאת באחדות עם הנפרדות של המציאות. דהיינו, שכל מה ...

... של המציאות, ומבין, שמצד האמת למרות שיש הבדל בין טוב לרע, הרי שמצד האמת גם אין הבדל בין טוב לבין רע. ולא שאין הבדל בין טוב לרע, אלא שאין הבדל, בין כאשר יש או אין הבדל, בין טוב לרע. כי יש טוב ורע, אלא שאין הבדל, בין זה שיש הבדל ביניהם, לבין מצב שבו, אין הבדל ביניהם. כי כל זמן שהאדם מפריד בין השורש של המציאות לבין המציאות עצמה, הרי ... טוב לבין רע, אלא שלא יהיה אצל האדם הבדל, בין מצב שבו יש הבדל, לבין מצב שבו אין הבדל. והמצב הזה, גם הוא עצמו תוצאה. תוצאה של הבנה, שהאחדות של המציאות, נמצאת ...

... וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה של טוב ויש תחושה של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, ה"אני" של האדם, וגם הרצון העצמי ... אחד והכל טוב נוצרה נפרדות בין הטוב לבין הרע, כי בשכל הגדול יותר, אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ... אבל מצד האמת גם עכשיו שיש נפרדות, אלו הכל רק גוונים שונים של האחדות עצמה ממש. ומצד האמת גם עכשיו ממש, אין הבדל בין השורש ובין הסיבה הראשונה, לבין כל מה שאחריה, דהיינו, כל שאר הסיבות והתוצאות. ולא שאין הבדל, אלא שאין הבדל בין זה שיש הבדל לבין זה שאין הבדל וכולי. ויש בזה עוד רמות עומק שונות וכולי. ונסכם: מצד האחדות של המציאות, יש נפרדות של טוב ושל רע, אלא שאין הבדל בין הנפרדות הזאת, לבין האחדות של הטוב ושל הרע. והאחדות והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות. וכך ...

... רצון עצמי. וביארתי שגם המציאות המושלמת, גם אצלה יש רצון עצמי. וביארתי שמפרספקטיבה חיצונית למציאות, אין טוב ורע, ואעפ"כ היא משתנה כל הזמן. וביארתי שהכל אחד ואחדות, פירושו שאין הבדל בין נפרדות לבין אחדות. וביארתי איך יכול האדם להגיע ...

... שהאדם עושה הפרדה בין טוב לרע, ממילא נוצרת אצלו חרדה ופחד מהרע. וביארתי שיש פרספקטיבה, שבה אין הבדל בין טוב לרע. וביארתי שהאדם צריך רצון עצמי, אך שהרצון העצמי לא יהיה נפרד מהמציאות. וכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, תהיה לו חרדה שמא יקרה נגד רצונו. וביארתי שהשורש ...

... ההפכים מתחברים ושהוא שורש האמת. ושאפילו ה"יש" וה"אין" גם הם מתאחדים בסופו של דבר. והכל מבוסס על הנחות יסוד. ובשורש הכל אחד. הנחת היסוד הראשונה, שבה הכל אחד. וביארתי שהכל אחד, היינו שאין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. וביארתי שלפני ...

... להרגיש רע. וגם בודדה (בודהיזם) גם הוא מפחד מהסבל, אחרת הוא לא היה רוצה להשתחרר מהסבל. כי כולם רוצים שלמות. כי המרדף של האדם אחרי האושר, נובע מכך שהאדם רוצה שלמות. והאדם רוצה יותר טוב, כדי להרגיש רק טוב. ובשלמות, אין הבדל בין טוב לרע. והאחדות, היא דבר והיפוכו. ולומר ...