... למשל, כי הוא רק אלוהים, ואילו אתה יכול להיות גם אדם וגם אלוהים. אבל שתדעו שהרבי והתלמיד זה אותו הדבר. כשאת רק אלוהים את במאה אחוז, ושאת גם אלוהים אז את ביותר ממאה אחוז. רבי נחמן אומר שהאדם צריך לחוות את האחדות של המציאות כמו שהענפים של האילן יודעים מה קורה לאילן. אתה ...

... המוחלט / שום דבר", שהוא חסר כל צורת מקום וזמן. ובמילים אחרות ניתן לומר, שהאדם רואה בפעם הראשונה בחייו, אחדות של מציאות. כי האדם רואה ישות אחת, שהיא אחת ויחידה, שאין בה שום הבדלי מקום וזמן, והיא ההוויה של המקום ... אין אירועים, ואין שום שאלה כלל. ואעפ"כ גם זו אינה התשובה. כי מנקודת מבט מסוימת, האדם כאילו הגיע אל האחדות של המציאות. שהאדם מסתכל על המציאות מנקודת מבט שבה הכל איננו לגמרי, ללא שום מקום ושום זמן. ומנקודת המבט ... ששם אין שום שאלה כלל. והדבר הזה הוא כמעט נכון, אך לא נכון באמת. כי גם ההבנה שמהות כל היש, היא האחדות של האין, ששם אין מקום וזמן, גם היא הבנה של נפרדות, שגם בה יש שינוי וזמן ומקום, וממילא גם בה יש שאלה, ...

... מוגבלות מנקודת מבט חיצונית להן. והטועים חושבים, שהקיום הראשון, הוא של הנפרדות בלבד. שזה כמובן נכון מבחינה מסוימת, אך זו לא כל האמת, משום שיש גם את האחדות של המציאות. (ובשורש, האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ומי יצר את הזמן, ... הם צורה של ישות אחרת, שבה אין הבדל בין יש רצון לאין רצון. והרצון והאין רצון, נפרדים בזמן ובמקום. כי יש מקום וזמן לרצון, ויש מקום וזמן לאין רצון. והאחדות של הרצון עם ההפך שלו, הוא החיבור של הזמן והמקום של ההפכים. וכיו"ב לגבי כל שאר הישויות שיש בעולם. וגם ה"אני" וההעדר של ה"אני", גם הם תופסים זמן ... נמצא בתוך מרחב גדול יותר, שהוא ההוויה שלו, שהיא חסרת כל צורת מקום. ואם נעמיק עוד בעניין, נראה כי גם הפוטנציאל של כל הדברים, גם הוא לא קיים כלל בתוך האחדות של המציאות בשורשה. כי שם יש אחדות של הפוטנציאל עם ההעדר שלו. וכאשר הכל אחד ממש ואין שום זמן ושום מקום כלל, אין שום מקום לנפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. וזה כמובן דבר שהוא נגד ... כך. ושהסיבה שהוא לא מבין את הדבר הזה בשלמות, היא רק משום שהוא עצמו מבדיל בין היש לבין האין, שזה כמובן לא מגביל בשום צורה את המציאות עצמה, שתהיה באחדות של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, ... את הכוח של העדר השכל, שבו לא ניתן להבין שום דבר כלל. כי בלי שכל, כיצד ניתן להגדיר ולהבין משהו?! וכאשר האדם מתחבר לקצה של השכל שלו, אז הוא רואה את האחדות של המציאות, ושהכל אחד ממש, ואז גם התודעה של האדם נעלמת לגמרי, כי אין שום הפרדה כלל וכולי. אבל גם אם האדם יתחבר לצד של האין שכל של עצמו, גם אז הוא לא יוכל להיאחז בשום הגדרה כלל, וגם אז הוא יחווה את האחדות של המציאות. והשכל של האדם בקצה שלו, הוא נמצא באחדות עם האין וההעדר שכל של האדם. כי השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום ...

... לכך שתרגיש יותר יש או להרגיש יותר אין. או שתרגיש שאתה יותר קיים, או שתרגיש שאתה פחות קיים. מה גורם לדבר להרגיש שהוא ישנו? הנפרדות שלו. מה גורם לדבר להרגיש שהוא איננו? האחדות שלו. ככול שיש יותר שכל בדבר, אתה מרגיש ...

... הוא שאם המרכז של החשיבה שלך נמצא על המלך שהשלום הוא שלו אז ממילא אף אחד לא רודף אחריך יותר. זאת אומרת, למה רדפו אחרי הבן אדם, כי המלך לא היה במרכז הגן, המהות לא היתה המרכז. אם ההבנה של האחדות של המרכז, של המוחלטות היא המרכז, ...

... אותי" אתה מוכן לוותר על הקיום אם וויתרת על הקיום קיבלת פטור. הבנו? ש: ואם אני רוצה להיות קיים וגם לשרוד וגם שזה לא יזרוק? אליעד: זה כבר עכשיו קורה. ש: ריקוד שבדברים מה זאת אומרת האחדות של הנפרדות? אליעד: תשובה אבל אם זה יהיה רק ריקוד אז עוד ...

... אבל תזכרו כשהוא לא מספר הוא מרגיש ריחוק שהוא מרגיש נפרדות של האני, יש אחדות של האני ויש נפרדות של האני בן אדם שיש אני אינדיבידואל פלוס ...

... המוות, מהי מטרת החיים של אלוהים? למה אלוהים ברא את העולם? פרדוקס מטרת החיים, למה אלוהים עושה משהו? שינוי מתוך אחדות, שינוי מתוך שלמות, פעולות משתנות מתוך אחדות, שלמות שאין שלמות אחריה ...

... יודע שיש רק אלוהים, ובזה נגמר הדיון, בזה נגמר המצוות, בזה נגמר העבירות, מה שאלוהים רוצה, הוא עושה, סוף סיפור, נקודה! לכן גן עדן וגיהינום לא תלויים בשום דבר, הם תלויים אך ורק באדם עצמו. אם האדם כופר באחדות של הבורא, ואינו מבין שהבורא עושה את הכל כל הזמן, שאין לו בחירה חופשית, שאין לו ישות עצמית, אז הוא בגיהינום. אם הוא מאמין שהכל אחד, אז הוא גם בגיהינום, ...

... לא היה אגו, והיה יודע וחושב שכולם שווים באותה המידה לא היה נלחץ מגאוותנים. כי אם היה האדם אמיתי עם עצמו, ולא חושב שזה טוב יותר מזה, ואינו יוצר נפרדות בין הדברים. ומי שחכם אמיתי מחובר לאחדות של המציאות, הכל אחד! ואין הבדל ... אם משבחים אותו, או להיפך. הוא לא ירגיש אף פעם מאוים. ורק גאוותן, יפריע לו שמישהו אחר משבח את עצמו. כי אם אתה משבח את כולם, אז כולם שווים לכולם, אז זה לא משנה אם מישהו משבח את עצמו. באחדות של המציאות, החכם והטיפש, הדומם ...