... ובמהות של כל המקומות קיימת אחדות שמאחדת את הכל, הכל דומה בצורה כלשהי אחד לשני. כאשר האדם מוצא את הדבר שמאחד את הכל, דהיינו, האדם מוצא את הפנימיות ואת המהות האמיתית של הדברים, על ידי זה הוא ... האדם מגיע להבנת המציאות ברמה שמאחדת את הכל, ממילא האדם שמח בחלקו בשלמות. ברמה המעשית: נסה לחקור את המהות של האירועים ... ולשורש של הכל, ממילא הכל מתאחד אצלו, וממילא טוב לו תמיד בכל מקום. ...

... פחות. אבל מצד האמת, לעולם לא אפשרי באמת מצב של win win situation בשלמות. ולמה? משום שתמיד קיים ניגוד אינטרסים כלשהו בין הצדדים. כי מצד האמת, אם המוכר היה באמת באחדות ובהרמוניה מוחלטת עם הלקוח, דהיינו, אם המוכר היה באמת אוהב בלב שלם את הלקוח ואם הלקוח היה באמת אוהב בלב שלם את המוכר, האם באמת הם היו מבצעים את אותה העסקה בדיוק, באותם ...

... אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת תודעה עצמית. והמקום היחיד שבו נמצאת האחדות של המציאות, היא רק בתוך עומק פנימיות ה"אני" של האדם, או רק בתוך עומק פנימיות ה"אני" של כל ישות וישות. אך האדם אינו יודע את ... כל כולו. והאדם צריך לעשות ניקוי רעלים, והמרה (החלפה) של כל חווית הנפרדות שלו, אל תוך חווית האחדות של המציאות. וכיצד יעבור האדם מהגיהנום של העולם הזה, אל הגן עדן של העולם הזה? תשובה: על ידי זה שהאדם יעשה לעצמו שטיפת מוח אמיתית וניקוי ראש אמיתי, מכל הנפרדות של העולם הזה. וכיצד יעשה האדם לעצמו שטיפת מוח טובה של אחדות, שתנקה אותו משטיפת המוח השקרית של הנפרדות? תשובה: על ידי זה שהאדם מתחבר לשכל של החכם האמיתי. כי האדם שטועה מחשבתית, הוא, אין לו אחיזה ישירה בשכל של האחדות. כי השכל של האחדות, הוא חסר כל הגדרה, ואין לאדם אפשרות לאחוז בו בצורה ישירה. והאדם צריך לבושים ואמצעים, שבאמצעותם יוכל האדם לאחוז בשכל של האחדות. (ומצד האחדות, האדם תמיד כבר אוחז בה וכולי). והחכם האמיתי, שהוא חי בתוך האחדות, ושגם הנפרדות שלו, היא בתוך האחדות, הוא מלביש עבור האדם, את חווית האחדות, בכל מיני לבושים שונים של נפרדות, כדי שלאדם תהיה אחיזה בשכל של האחדות, שאין בו שום אחיזה כלל. ומי שרוצה לשטוף את עצמו מהשקר של הנפרדות, עליו להזרים בעורקי ליבו ומחשבתו, את השכל האמיתי של החכם ... שלו, אל האוצר של המציאות, יותר מאשר כל דבר אחר שיש בעולם. כי יש דרגות ועוצמות שונות של הסתרה. והאחדות האמיתית של המציאות, היא נסתרת בכל דבר שיש בעולם, כולל בתוך השכל החיצוני של החכם האמיתי, אלא שבשכל של החכם האמיתי, ההסתרה היא ... שעושה זאת באמת, שהוא חוקר את סיבת השכל של החכם האמיתי, הוא מהר מאוד מגיע בדרך הקצרה ביותר, אל האחדות של המציאות. ואז האדם מנקה את נפשו לגמרי, ומקבל שכל חדש ורצון חדש וגוף חדש ועולם חדש ומציאות חדשה וחיים חדשים טובים באמת. ...

... שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי מצד השכל האמיתי של המציאות, מנקודת המבט של השכל של אלוהים האמיתי, מנקודת המבט הזאת, היש והאין הם נפרדים אחד מהשני, אבל הם גם בו זמנית ממש, ישות אחת ממש. ואין שום הפרדה ויש אחדות מלאה, בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי המקום והזמן וכל הנפרדות, הכל קיים, גם בתוך הכלום. וגם שם יש נפרדות מלאה ממש. אלא ששם למרות הנפרדות, הכל גם אחד ממש. ושם בשכל העליון, שמשקף את תפישת המציאות, כפי מה שהיא באמת, שם אין שום הפרדה, בין הפרדה לבין אחדות. ובטרם האדם חוקר את המציאות ומנסה להבין אותה בשכלו, על האדם לחקור ולנסות להבין, האם בכלל שכלו הוא אכן כלי בדיקה תקין? או שמא, ... כל צורה. משום שהן בעצם ישות אחת ממש. וכאשר בסוף התהליך, מורידים את כל הצורות, נשארים עם ישות חסרת כל צורה. ואז הכל מתאחד. כי כאשר הכל חסר כל צורה שהיא, הרי שאין זמן ומקום, והכל אחד ממש. ומהות כל הדברים, היא אחת ממש. שיש דבר אחד, שממלא ומקיף את הכל, שהוא המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים כולם, והוא ... של כל הצורות באשר הן. ואע"פ שהמהות היא אחת, אעפ"כ ישנן ישויות, שהן נפרדות זו מזו בצורתן החיצונית, למרות שהכל זאת מהות אחת. כי הצורות עצמן, הן "עשויות" מאותה המהות ומאותו החומר (הכלום) האחד. ומאותו חומר אחד ומאותה ישות אחת שאין בה שום נפרדות של ... האדם, לא מסוגל לתפוש בשום צורה, את השיגעון הזה של מהות המציאות. כי להרבה דברים במציאות ניתן לתת הסבר, אבל לא לעניין של אחדות ההפכים. כי חוסר ההבנה של האדם את אחדות ההפכים, לא נובעת מכך שחסר לאדם שכל, למצוא הסברים לעניין. אלא משום, שהשכל של האדם, נוגד את האפשרות שהמציאות תהיה כך, ואעפ"כ היא כך. וכל דבר בעולם, מי שיחקור אותו עד סופו, יראה שכל ההפכים מתאחדים בו. כגון לדוגמא הסיבה והאקראיות, שהם נראים כהפכים ממש. אבל באמת, כאשר יש סיבה לכל דבר, שזאת שלמות הסיבתיות, וגם כאשר אין ... את האפשרויות של המציאות, שהן אין סופיות ושאין דבר שיגביל אותן. גם אם השכל, לא מסוגל לתפוש את כל האפשרויות כולן, כגון אחדות ההפכים. והשכל של האדם, הוא לא יותר מאשר אפשרות תפישה אחת, מתוך אין סוף אפשרויות תפישה אפשריות, שיש במציאות. אך השכל, הוא רק ... אמונה, ומשתמש רק ואך ורק בכל השכל האנושי שלו, אז האדם רואה בשכל האנושי שלו, את מה שיש מעל ומעבר לשכל האנושי, דהיינו, האחדות של המציאות. כי בקצה של השכל האנושי, האדם רואה את האמת שהכל אחד, שהוא הפך השיגעון האנושי. ואז האדם הופך להיות משוגע חכם. כי החכם האמיתי, הוא המשוגע הגדול ביותר שיש בעולם. כי הוא כ"כ חכם, עד ... האמונה ואוהב את האמת, דהיינו, שהוא כופר בהכל, ולא מאמין בשום ולשום דבר כלל, על ידי זה האדם רואה את האמת, שהכל מושלם ושהכל אחד. ואז אין לו שום שאלות על המציאות כלל. ובסיכומו של דבר, המציאות שלנו יש בה דברים שהשכל לא יכול להבין אותם. וזה בעצם אומר, שאו ... וספקות. ועל האדם לשנוא את הספקות ואת האמונות, ולברר את האמת במסירות נפש של ממש. ואז האדם רואה, שבאמת באופן מוחלט הכל אחד. ואז ורק אז, כאשר ברור לאדם באופן מוחלט, שאכן באמת באופן מוחלט הכל אחד, אז ורק אז האדם נכלל באחדות של המציאות, וחי חיים טובים באמת. ומהות התודעה של האדם, היא עשויה מהמהות ה"משוגעת" של המציאות. ומהות התפישה של האדם, היא מכילה ...

... המוחלט, אז באמת אין שום ידיעה כלל ואין שום תודעה עצמית כלל. כי אם יש ידיעה, אז האדם היודע, לא יכול להסתכל על עצמו מבחוץ. ובשורש של המציאות, הכל מתאחד ממש. והיודע והידיעה והדבר הידוע, הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה ביניהם כלל. ואחרי שהאדם מתחבר לאחדות המציאות, אח"כ הוא חוזר לשכל של הנפרדות שלו, בדיוק כמו שהעולם והנפרדות שלנו מתהווים יש מאין בכל רגע מחדש. ואז האדם "זוכר" את האמת, שכל הנפרדות היא אחד וכולי. ולפעמים האדם חושש, שאולי הוא יעלם בתוך האחדות ולא יחזור משם. ועל האדם לדעת את האמת, שרק הטעות של האדם גורמת לו לחשוב, שהקיום שלו כרגע, הוא המשך ... מהאדם. כי לזמן, אין התחלה, וגם לקיום של התודעה אין התחלה. אבל מי שרוצה לדעת מה הוא היה בהתחלה, עליו להסתכל פנימה אל תוכו, ברגע ובמקום הזה, ולראות שהכל אחד ממש, ושהוא לא היה כלל, לפני שהוא היה. והוא בחינת "ואני זוכר ולא כלום" של הקבצן העיוור (סיפורי ...

... כי בשורש המציאות הכל אפשרי. כי שם הכל אחד, והאפשרויות הן בלתי מוגבלות, ושם הכל אפשרי ממש. ונקודת ההתחלה של המציאות, נקראת אלוהים, שממנה הכל נובע. ואלוהים הוא ישות בעלת כוח בלתי מוגבל כלל, ... ומצומצם בתוך גוף גשמי, שהוא נמצא באחדות עם האלוהים האין סופי, כישות אחת ממש. והאדם שחושב שאין ביכולתו להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים האמיתי, שנמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. ומצד האמת, האדם לא מוגבל להשיג שום דבר בעולם, אם הוא רק ירצה אותו באמת . כי לאלוהים אין אינטרסים. וכאשר הוא רוצה משהו, הוא רוצה ... הוא כופר באלוהים ממש. כי הוא כופר באחדות הבורא, שנמצא באחדות איתו, ושהוא יכול להשיג כל דבר, באמצעות אחדות הבורא, שהיא ישות אחת עם כל דבר. והעונש של מי שכופר באלוהים כנ"ל, הוא הסבל של האדם, שהוא נפרד מאלוהים. וזה עצמו העונש של האדם, זה שהוא רחוק ... והסבל של האדם נגרם, משום שהוא כופר באחדות הבורא, שאלוהים נמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. והעונש על הכפירה הזאת באלוהים שמאוחד בכל דבר, הוא שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה לאדם את האמת, שלא ישקר את עצמו. ואיש האמת מלמד את האדם, לא לחשוב שום דבר שהוא לא בטוח בו ...

... האמת, גם תחושת הפחד וגם תחושת חוסר הפחד, בשורשן, שתיהן מגיעות מאותו המקום. כי פחד וחרדה וגם חוסר פחד וחרדה, שתיהן אלו סוגים שונים של רגשות. ולרגש של האדם יש מהות אחת, שפעם אחת היא באה לידי ביטוי בתחושה של פחד וחרדה, ופעם היא באה לידי ביטוי בתחושה של חוסר פחד ...

... - מהי מהותה של ההרמוניה? איך להגיע להרמוניה עם המציאות? הרמוניה = חיבור ואחדות של גורמים שונים זה מזה לדבר אחד. הרמוניה עם המציאות = האדם חווה את עצמו ואת המציאות ... וידיעה. פירוש: ככל שהאדם מבין טוב יותר את צורת המחשבה של הצד השני, כך הקשר הזוגי / רגשי שלו עם הצד השני הופך להיות טוב יותר. זוגיות טובה = אהבה = הבנת האחד את השני = שלום = אחדות. כדי להגיע להרמוניה עם המציאות, יש צורך להבין אותה. כאשר האדם כל הזמן חוקר ומנסה ...

... של כל נקודות המבט, לנקודת מבט אחת. שבה, (1) גם רק, הכל טוב, (2) וגם רק, הכל רע, (3) וגם רק, גם טוב וגם רע, (4) וגם רק, אין הבדל בין טוב לבין רע. ובנקודת המבט הזו, הכל אחד. שכל נקודות המבט השונות, נמצאות באחדות אחת. וממילא זה אומר, שיש גם נקודת מבט נוספת, שהיא מאחדת את כל 4 נקודות המבט, בצירוף לנקודת המבט החמישית, לנקודת מבט אחת שישית. כי גם נקודת המבט החמישית, גם היא לא אחדות הכל. כי היא שונה מכל אחת מנקודות המבט האחרות בפני עצמה. כי היא האחדות של ההפכים. וכל אחת מנקודת המבט, היא עומדת בפני עצמה, כנפרדת משאר הדברים. ובנקודת המבט השישית, מאחדים את כל נקודות המבט השונות + נקודת המבט החמישית של אחדות נקודות המבט, ומאחדים את הכל, לנקודת מבט אחת. וממילא זה אומר, שיש לנו עוד נקודות מבט נוספות עד אין סוף. שתמיד לוקחים את נקודת המבט הרחבה ביותר, שמקיפה את כל נקודות המבט, ומאחדים אותה לישות אחת, עם כל שאר נקודות המבט ששונות ממנה. והתהליך הזה חוזר על עצמו, עד אין סוף. ... יש הבדל בין נקודת המבט ה - 5 לבין נקודת המבט ה - 6 לבין כל שאר נקודות המבט שלאחריהן. אבל מנקודת מבט נוספת, אין שום הבדל בין המקיף הראשון, דהיינו, נקודת המבט ה - 5 שמאחדת את הכל, לבין כל שאר נקודות המבט שמקיפות אותה, שגם הן מאחדות את הכל. ומהי האמת? וגם כאן יש נקודות מבט שונות וכולי. וזה מקביל לעניין המכנה המשותף. שלכל הדברים השונים, יש מכנה משותף אחד, מצד המהות שלהם. כי תמיד יש משהו כלשהו דומה, גם בין כל שני הפכים. ובסוף התהליך, יש מכנה משותף אחד, הגדול ביותר, שמאחד את כל הדברים. ושמנקודת המבט שלו, אין שום הפרדה בין הדברים השונים. וגם אז, יש עוד מכנה משותף אחר גדול עוד יותר, שמאחד בתוכו, את המכנה המשותף הרחב ביותר, עם כל מה שנפרד ממנו. וכך הלאה, עד אין סוף. ותמיד, האדם ... נקודות המבט השונות כולן. אלא, שלכל אחת יש עוצמה אחרת. ובפעם אחת, האדם חווה יותר נקודת מבט כזו, ובפעם אחרת האדם חווה יותר, נקודת מבט אחרת. ופעם אחת האדם חווה יותר, את אחדות נקודות המבט וכולי. ובמה תלוי באיזו נקודת מבט האדם יסתכל על המציאות? וגם כאן יש נקודות מבט ...

... הם אחד. כי הפרדת היש והאין, היא יחסית ביחס לתפישה של האדם. ובמוחלט, אין שום הגבלה כלל, ולכן הכל אחד, אפילו ללא הגדרת האחדות עצמה, כי גם היא יחסית. וכאשר הכל אחד ממש, הרי שאז יש לאדם טוב אמיתי, כי הוא תמיד נמצא באחדות עם המציאות. ואז, הטוב והרע והאמת והשקר, הם כולם אחד. וכאשר הכל אחד, לא טוב ולא רע, אלא יש חוויה של שלמות, שהכל אחד. וכאשר האדם נצמד לאמת שהכל אחד, אז יש לו טוב אמיתי. אבל כאשר האדם הוא טועה, שחושב שהיש והאין הם ... למגבלת התפישה של עצמו, על ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב לבין רע, ובין אמת לבין שקר. כי כאשר הכל אחד, לא שייך אמת ושקר כלל. ולכן, כאשר האדם הולך אחרי האמת השקרית שלו, ... האדם, עושה הפרדה בין טוב לרע. ועל האדם להתרחק מהאמת השקרית שלו, ולהגיע לאמת של המחוייב, ששם הכל אחד ממש. ואז ורק אז, ממילא טוב לאדם באמת. ...