... את כל הדברים שבעולם, דהיינו, השגת
האחדות בשלמות, הרי שהאדם עדיין נמצא בהיכלי התמורות (תמורות מלשון המרה והחלפה, שהאדם מחליף את האמת בשקר ואת הטוב ברע וכולי). והכוונה היא, כי מצד
האחדות של המציאות, לא שייך שום דיבור כלל. כי כל הדיבורים וכל המחשבות וכל הרעיונות שישנם, הם כולם רק מצד הנפרדות של המציאות. כי כאשר
הכל אחד ממש, לא שייך לחשוב שום מחשבה כלל. כי הטועים חושבים,
שבאחדות של המציאות לא שייך דיבור, אבל שייך מחשבה. אבל מצד האמת, גם המחשבה היא דיבור, וגם המחשבה היא גבול וגדר, שלא מכילה את האין סוף של
האחדות. ומאחר
שבאחדות של המציאות לא שייך שום דיבור של שכל כלל, ממילא זה אומר שכדי שיהיה אפשר לדבר דיבור כלשהו, לשם כך צריך "לשקר" . כי החכם האמיתי צריך "לשקר" ולחשוב שיש ... של המציאות, אכן יש אמת ושקר. וגם מצד
האחדות האמיתית של המציאות, גם בה לא
הכל אחד. כי הטועים חושבים,
שהכל אחד פירושו, שאין טוב ורע ואין אמת ושקר וכיו"ב. אבל מי שיודע את האמת של
האחדות, הוא יודע ומבין
שאחדות המציאות פירושו, שהנפרדות נמצאת
באחדות עם האחדות, ושאין שום הפרדה בין
אחדות לבין נפרדות, ושהנפרדות היא עצמה
האחדות ממש. כי אפשרי המציאות, הוא המחוייב ממש. ואין שום מהות / הוויה בצורה נפרדת מהלבושים השונים, אלא
הכל אחד ממש. והאין סוף והסוף הם אחד ממש. ולכן גם
באחדות המציאות, שייך דיבור ומחשבה ונפרדות. כי
האחדות האמיתית, היא כאשר הנפרדות
מתאחדת עם האחדות לישות אחת ממש. וכל מה שיש בנפרדות, קיים כפי מה שהוא ממש, גם
באחדות ללא שום שינוי. אלא שהוא גם
אחדות ממש. וממילא זה אומר שגם מצד
האחדות האמיתית שייך לדבר וכולי. אלא, שמצד השכל של האדם, שלא מבין שהנפרדות
והאחדות הם אחד, מצד השכל הזה, כל דיבור שיש בעולם, הוא של נפרדות. וממילא הוא נחשב לשקר ביחס לשכל של
האחדות שבו
הכל אחד. ולכן מצד האדם שעוד לא השיג את
האחדות של המציאות, מנקודת המבט שלו, החכם האמיתי צריך "לשקר" שיש נפרדות, כדי לדבר איתו. כי מי שעוד לא השיג את
האחדות באמת, הוא עושה הפרדה בין
האחדות לבין הנפרדות. ולכן מנקודת המבט שלו כל דיבור, הוא נוגד את
האחדות של המציאות, כי ב