... שאני כן מסוגל להכיל בשלמות, ולא תהיה תחושה של נפרדות בין האדם לזה שהוא אוהב. זה כמו שבן אדם אוהב את היד שלו, אבל היד של האדם לא מובדלת בינו לבין מישהו או משהו אחר. אהבה בשלמות זו הכלה מוחלטת ואחדות מוחלטת. אהבה זה להכיל בשלמות, כל כולו בתוכי, ואז רק אני קיים, או רק הוא. ובשנאה זה דיחוי, דחייה בשלמות ואז גם אין קיום לזולת. בשני המקרים ... וקצת לא, אז סובלים. ואם אוהבים את המציאות בשלמות אז לא סובלים, כי מכילים את הכל, וגם, אם שונאים את המציאות עד הסוף אז גם לא סובלים כי מבחינתו של האדם המציאות לא הייתה קיימת ואז חווים שלמות. חווים אחדות עם המציאות בשורש של השנאה המושלמת או האהבה המושלמת. ...

... שלו ויזכור אותה ויפעל לפיה, לפי ברור האמת שהוא עשה, ואז הוא מבין שהכל טוב, איך שהוא לא מבין, הכל טוב, ללכת על הצד החיובי של זה, שהכל אחד, ואז הוא לא ישכח, כי זה כבר יהיה חלק ממנו. ונסכם: ...

... לוחצים על הכפתור שהכל הופך לידיעת הטוב, למצב שאין יותר רע בעולם. והתשובה הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה. כי מצד האמת בעולם שלנו אין רע. אין הבדל בין טוב לרע, הכל אחד. במציאות האובייקטיבית, בפרספקטיבה הסובייקטיבית של האדם. וככל שאדם פרפקציוניסט, הוא יפחד יותר. והיה והאדם יכיר את האמת, זו תעודת הביטוח שלא יהיה לו רע יותר, ולהגיע לנקודה שהכל אחד. וכדי שכך יהיה, על האדם לשאול את עצמו, למה אני רוצה את זה ולא את זה. ועל האדם לשאול את עצמו למה אני חושב שזה ... זה ולא את זה, מאיפה בא הרצון הזה בכלל? ומי שיתבונן היטב בדבר הזה, הוא יגיע למקום של השתוות, במקום זה של ההשתוות, אין הבדל בין זה לדבר אחר. והאדם יגיע לאחדות / להשתוות, אם תמיד יחפש את האמת, לא ישקר לעצמו בתשובות שלו. ואז כשיבין שהכל אחד, לאחר שישאל בלי סוף מה הסיבה שכאן אני מרגיש רע, ובמקום אחר אני מרגיש טוב? למה יש הבדלים בין מה שאני רוצה להפך? מה ההבדל? וכך האדם יגיע בסופו של דבר לאחדות, להשתוות של אין הבדל בין טוב לרע, ואז לא יהיה לו טוב ולא יהיה לו רע, יהיה לו שקט מחרדות ופחדים של להצליח או לא להצליח, בהשתוות הוא יהיה בהצלחה אמיתית, באחדות יש חוויות וריגושים טובים, אך ממקום אחר, תפישה חדשה של השתוות מצד האמת. ...

... הוא רוצה משהו אחר, מציאות אחרת, שונה, וכשישאל את עצמו מספיק פעמים את השאלה, למה? הוא יגיע להשתוות של הרצון. של האחדות שאין הבדל בין זה למשהו אחר. ונסכם: על החיפוש העצמי שהאדם בטוח שהוא כל כך רחוק, ולא יודע כבר מה לחפש ואיפה לחפש בכדי ...

... רצון וגם בלי רצון. שיהיה לאדם דבר והיפוכו, ואיך עושים זאת, על ידי כפי שנאמר שוב, על ידי אמת, להבין שיש פרספקטיבה של אחדות ובו בזמן מציאות של נפרדות. ואדם צריך להגיע להשתוות, וזאת ... מסוימת של המציאות כן יש נפרדות הרעיון שהאדם בו צריך להתמקד, זה להבין, לא להאמין, להבין! שהנפרדות של העולם נמצאת באחדות עם האחדות של העולם, כי בעולם יש תערובת של האחדות והנפרדות, ועל ידי הבנה זו יוצר האדם כלי רגשי להכיל דבר ... זו הפרדה, כי צריך זמן להפריד בין ימין ושמאל. ואם אדם יחיה את הרגע אין תחושת זמן או מקום. וכשאדם מפנים ומבין את האחדות והנפרדות שקימות בו זמנית, הוא יכול להכיל רגשית את ההבנה, שהוא יכול גם לחיות את הרגע וגם לא לחיות את הרגע, בו זמנית. כי הנפרדות, היא נפרדות בשלמות, והאחדות, היא אחדות בשלמות, הוא יגיע להבנה שלמרות שהן נפרדות האחדות והנפרדות, הן אחד, ואז בו זמנית יוכל לחיות את הרגע, וגם ...

... כבר אין סבל, העניין לחוות את זה או את זה באופן מושלם. כשאדם מאושר באמת הכל אצלו אחד, וזה לא אומר שאין לו רצונות שונים, הוא פשוט חווה את האחדות וגם את הנפרדות באופן שווה. אין הבדל לאדם המאושר בין החוויה של ההנאה לחוויה שלא טוב לו, הוא לא בורח מהמציאות ומתחבר למציאות וליהנות ממנה כפי שהיא. וההארה היא המקום שהכל מתאחד. ככל שהאדם יגדיל את השכל שלו, הוא ימצא קווי דמיון בין הדברים, בין השיטות השונות, לא משנה אם הוא יראה את זה כרע או כטוב, העניין שהוא ... לאותו המקור. ככל שהאדם מבדיל בין דברים, הוא רחוק יותר מההארה, וככל שהאדם מוצא קווי דמיון, ובצורה זהה, אם הוא מבין כיצד דבר ודבר קרובים ומאוחדים, ידע שהוא קרוב להארה. ויותר יחווה את האחדות למרות שחי בנפרדות. ההארה היא החיבור לשורש של המציאות. הדרך של האדם להגיע לאחדות זה על ידי שהאדם מחפש את הסיבה של כל דבר, עליו לשאול, מה הסיבה של כל מחשבה או רגש שעולים בו, למה דבר זה או אחר פועלים או נעשים בצורה כזו או אחרת? למצוא את האחדות בין דברים שונים, פשוט לשאול למה ההוא אומר ככה והשני אומר אחרת? ואם אדם ישאל מספיק פעמים, יגיע לנקודה של אחדות שכל הדעות שווים, וכך גם אם יחקור את הרצונות שלו, יגלה שהם בסופו של דבר מאותו המקור. כמו כן גם אם אדם יחקור את החומר, ויבדוק את מקור ... לחקור את הדברים לעומקם, הוא יגלה איך הדברים זהים אחד לשני, ובסופו של דבר הוא מגיע לתפישת מציאות כזו, שאין לו הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות וזו ההארה. ...

... אני לא רוצה להיות חולה? ולמה? כי כך וכך.. ולמה אני רוצה זה ולא אחרת? אדם שישאל כמה פעמים את עצמו, יגלה שהכל אחד ובאמת לא משנה, הרע נוצר לא בגלל מה שיש לך אלא בגלל איך שאתה חווה את מה שיש לך. ובעניין החיפוש העצמי, אם נדמה לך שהאושר רחוק ממך, הרי שבאמת הוא רחוק, כי כל מה שתעשה תמיד ...

... של האדם על המציאות. אם האדם היה אומר על כל דבר שהוא רע או על כל דבר שהוא טוב, ממילא לא היה רוצה לשנות. התיאוריה היחידה שעליה האדם לא חושב, היא שהכל אחד. יש תפיסה שהיא חריגה מאוד. והתפיסה הזו היא הדבר שבו תלוי האושר. אי אפשר להיות חסר אושר כשאתה חושב שהכל אחד. אם הכל אחד, אז אין בכלל שאלה לגבי האושר וגם לא לגבי הסבל. בשורש האדם מאושר באמת. רק הסקפטיות והייאוש מכל השיטות להיות מאושר, זה מוביל את האדם לנסות את צורת החשיבה להבין שהכל אחד. כי באופן כללי אין סיבה שהאדם יגיע לתפיסה מסוג זה. רק תסכול גדול כל כך, הסקפטיות הנ"ל, היא זו ...

... מבין את המציאות כפי שהיא, ומתחיל להבדיל בין טוב לרע, וזה אומר סכסוך בין שכל לבין שכל, ואם לא היה שכל בכלל, לא היה מבדיל ממילא בין טוב ורע, ואז הכל טוב. וזה שמבין את המציאות באופן מוחלט ומבין שהכל אחד ולכן זה טוב. וישנה אפשרות להגיד אני מנסה להבין את המציאות עד הסוף באופן מוחלט, ולא לוותר ואז תהיה תשובה, או שלהחליט שלא לנסות בכלל להבין את ... הכל ממילא לא משנה וטוב. אם אדם רוצה לזגזג ולהגיד פעם זה טוב ופעם זה רע, גם זה בסדר, אבל אז שלא יגיד שהוא רוצה לחוות שלמות, כי בשלמות, אין זיגזג. אבל אי אפשר גם להיות בנפרדות ולרצות להבין את האחדות. וזה בסדר לא להשתמש בשכל, אבל אז זה אומר לא להיות מוטרד ממה שיהיה מחר, ולא לשאול שאלות, ולא לדאוג מכלום, כי אין ממה, כאשר שאין שכל. או שתנסה עם ...

... להיות מלך להיות באחדות, בו זמנית כשהוא בוחר בעצם לשחק את ... הבנה שהכל טוב והכל אחד, ואף על פי כן משחק בנפרדות של רוצה ... תפישת המציאות של האחדות, הוא חווה סוג של פחד, ולמה הוא חווה ... כן יגיעה לחוויית האחדות ואז יהיה מאושר באמת. ואדם שמבין לפתע ... הסיבה. עד שיגיע לאחדות, להבנה אמיתית, לשחרור מהכלא. כרגע על ...