... בעבודה / התחדשות /
אושר במקום העבודה / הדרך אל
האושר - איך לא להישחק בעבודה? ובו יתבאר העניין של שחיקה בעבודה ושל עייפות נפשית מהעבודה ועוד. ויתבאר, מהי מהות השחיקה בעבודה? ממה היא נובעת? ואיך להתמודד עם שחיקה במקום העבודה? והעניין הוא, כי האדם רוצה להיות
מאושר. וכל מה שהאדם עושה כל הזמן, זה לנסות להיות
מאושר. והאדם עושה את הדברים, שנראה לו שהם מקרבים אותו אל
האושר. והנה, מהותו של
האושר היא הבנה. כי כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, על ידי זה הוא
מאושר. וכאשר האדם מתחיל לעבוד באיזה עניין, בד"כ האדם חווה סוג של התחדשות. וההתחדשות הזאת, יוצרת אצל האדם סוג של תחושה טובה של
אושר. והעניין הוא, כי כל תחושת התחדשות שיש לאדם, שורשה, בכך שהאדם מגיע לתובנה חדשה כלשהי על המציאות. וגם אם האדם לא מסוגל להגדיר את התובנה שהוא הגיע אליה, הרי שתת המודע של האדם, הגיע לאיזו תובנה, ולכן האדם
מאושר יותר. ובכל התהליכים שיש בעולם, יש בהם שכל כלשהו. וכדי להצליח בכל תחום בחיים, לשם כך צריך להבין את השכל, שלפיו פועל אותו הדבר. וכאשר האדם ... אז הוא צריך ללמוד את העבודה החדשה. ובכל לימוד של האדם, בכל נושא שיש בעולם, האדם בעצם לומד איך להיות
מאושר. כי
האושר, הוא תוצאה של השכל, שמורכב מכל השכל שיש בעולם. וכאשר האדם לומד איך להצליח במקום העבודה שלו, הדבר הזה הוא תוצאה של תהליכים שכליים ורגשיים ... משפיעים על צורת ההסתכלות של האדם על המציאות. ועל ידי זה האדם מרגיש סוג של התחדשות, שיוצרת אצלו תחושה של
אושר. וכאשר האדם נכנס לחיי השגרה של מקום העבודה שלו, על ידי זה הוא מתחיל לעשות את מעשיו, מתוך הרגל ולא מתוך התבוננות. והמשמעות של זה היא, שככל ... האדם מפסיק להרגיש התחדשות במקום העבודה שלו, על ידי זה נוצרת אצלו תחושה של שחיקה. כי האדם, רוצה להיות
מאושר. והאדם עושה את מה שמקרב אותו אל
האושר. וכאשר אין התחדשות, אז האדם לא מרגיש שהוא מתקרב אל
האושר, ואז האדם מרגיש שחיקה במקום העבודה. ומהותה של השחיקה במקום העבודה, היא בכך שהאדם פועל מתוך הרגל, בלי התחדשות מחשבתית. ואחת מהסיבות שבגללן ... הרגל, במקום להתחדש במקום העבודה כל הזמן, היא משום שהאדם לא מבין את החשיבות של העבודה שלו. כי נדמה לאדם,
שהאושר נמצא על איזו פסגת הר, באיזה תהליך של מדיטציה עמוקה, או באיזו ויפאסנה כלשהי. אבל האדם לא מבין, שהדרך אל
האושר המושלם, נמצאת בתוך מקום העבודה שלו ממש. ואילו היה יודע האדם, שההצלחה שלו במקום העבודה שלו, היא הדרך שלו להגיע אל השלמות של
האושר, על ידי זה האדם היה מייחס חשיבות יותר גדולה לעבודה שלו, וכל הזמן היה מנסה, להשתפר במקום העבודה שלו, כדי להתקרב אל
האושר. והאדם לא יודע, שההצלחה שלו בעבודה, היא הדרך אל
האושר. משום, שהאדם לא באמת מבין מהו
האושר. והאושר הוא הבנה כנ"ל. כי כאשר האדם מבין את המציאות, על ידי זה הוא
מאושר. ומי שרוצה להבין את המציאות, עליו להבין את החלקים שלה. והעבודה של האדם, היא אחד מהחלקים של המציאות. ומי שלא מסוגל להבין איך להשתפר במקום ... המציאות. וגם מה שנדמה לאדם שאין לו שום קשר להתפתחות הרוחנית שלו, הרי שהכל כולל הכל קשור להכל. והדרך אל
האושר, נמצאת בתוך הבנת הדברים, שיש בתוך המציאות. והשכל של המציאות הוא מאוד גדול. והוא מפוזר בתוך כל הדברים שיש בה. וכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו ... זה הוא בסופו של דבר, מתקרב להבין את המציאות כולה. והמשמעות של זה היא, שהאדם צריך להבין, שאם הוא מחפש את
האושר, אז הדרך אל
האושר והשער לגן העדן, הם נמצאים בתוך מקום העבודה שלו, ובתוך חיי היום יום שלו. כי לכל אדם יש מטלות כלשהן. וכדי להגיע אל
האושר, לשם כך על האדם להצליח לעשות את המטלות שלו טוב יותר. והמטלות של האדם של חיי היום יום, הן לא עונש. אלא, הן אפשרות של האדם לשפר את המיומנות שלו להיות
מאושר. וכל מה שהאדם עושה כל היום, ככל שהאדם מצליח לעשות את מעשיו בצורה טובה יותר, כך הוא מתקרב אל
האושר. והדרך אל
האושר, נמצאת בתוך כל דבר ודבר שהאדם עושה. ומי שרוצה להיות מ