... המין, אם אתה אומר שזה בגלל קירבה למה זה משדר לך קירבה יותר מזה מה הסיבה ואם אתה
אוהב את זה למה אחרי שאתה
אוהב את זה אתה
אוהב את זה ולמה פעם אהבת את זה לפני זה ופעם אהבת את זה אחרי זה. ש: אני אתן דוגמא גם באוכל לדוגמא אתה בא מסתכל על הצלחת אתה
אוהב את הקציצה יותר. אליעד: נכון למה רצית את הקציצה יותר מאשר זה וזה ויש סיבה כמובן. אבל אני אומר שהתשובה היא לא צריכה להיות גנרית של "כי זה קירבה כי זה נגיד כוח" לא יודע מה שזה לא יהיה ... יודע" אבל מה האמת שמהיבט מסוים זה מושך אותך כי פעם זה הגעיל אותך ועכשיו אתה כאילו
אוהב את זה בגלל שזה הגעיל אותך ואתה מתגבר על זה, למה? כי יש פה סוג של קיזוז. עוד פעם ויש כמובן את ההיבט שאפשר להיכנס לעוד רזולוציות, רגע יש פה עוד רזולוציות אבל מה שהתחלתי להגיד זה כזה ... האהבה הנפולה מתלבשת דווקא במין? כי אהבה מתבטאת בזה שאוהבים את השלילי, יפה בן אדם
אוהב את המציאות מה הוא לא אוהב במציאות? את השלילי, מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לבן אדם בחיים? שהוא יאהב את הרע שיש במציאות מהאמת שאם הוא יאהב את הרע שיש במציאות לא יישאר משמעות לכלום כי ... איתו נגיד המין נחשב כהנאה מאוד גדולה למה כי זאת תחושה של קיזוז זה כאילו בגלל שאתה
אוהב את הבן אדם לכן המין עושה כל כך טוב למרות שב - default שלך היית אמור לא לאהוב את זה. ש: לא הבנתי למה לא לאהוב את זה. אליעד: למה אתה
אוהב את זה עכשיו אתה גם לא יודע. ש: אין לי מושג. אליעד: יפה אז ברור שאתה לא תדע למה ב - default אם אתה לא יודע, אני גם לא אמרתי שב - default אתה אמור לא לאהוב את זה גם אם אמרתי לא ... נניח אבל איפה השובע הנפשי גדול יותר במולים, למה כי הוא יותר קרוב לתחושה של "אני
אוהב את הרע של המציאות". ש: כמו לאהוב חריף. אליעד: שנייה זה לא מחויב כי לא מחויב שמלכתחילה אתה לא אוהב חריף. ש: אתה אומר שבעצם זה כאילו מזכיר לך את האחדות יותר. אליעד: בדיוק כי המהות של ... ומין זה כל כך "טוב" בגלל שאיפשהו בתת מודע זה נתפס כדבר מאוד רע ולכן אתה מאוד
אוהב את זה כי אתה
אוהב את זה למרות שזה מאוד רע. ש: דווקא בגלל זה. אליעד: נכון זה מביא הנאה כל כך גדולה בגלל שזה מאוד לא הגיוני לעשות את זה ואז המין הוא כביכול יציאה מהמחויב שאומר "זה חייב להיות הגיוני" ... שאוהבים אותך, בן אדם גם רוצה להרגיש שהמציאות אוהבת אותו והוא גם רוצה להרגיש שהוא
אוהב את המציאות וזה תמיד גם אותו דבר כי אם בן אדם
אוהב את המציאות ממילא הוא יחשוב שהמציאות טובה עבורו ואז ממילא המציאות אוהבת אותו ואם בן אדם חושב שהמציאות אוהבת אותו אז היא עושה לו טוב אז הוא גם אוהב אותה בחזרה לכן זה אותו דבר. אבל ... יש את הרצון נגיד בן אדם רוצה להרגיש שהמציאות אוהבת אותו, בן אדם רוצה להרגיש שהוא
אוהב את המציאות ולכן זה נראה שני דברים שונים ובסוף זה אותו דבר. ולכן אני אומר עוד פעם זה עניין של משמעויות שבן אדם מייחס לפעולות ומה שכן מחויב זה שבן אדם לא, לצורך העניין בגרסה שלי זה ... ואני חוזר ואומר עוד פעם לאו דווקא ברמה של כללי גנרי אלא ברמה של פרטי כמו "למה אתה
אוהב את התוכנית האח הגדול? כי..., יפה ולמה אתה
אוהב את הסצנה הזאת יותר מהסצנה הזאת ולמה פה היית יותר מרוכז מזה?" אותו דבר לגבי מין "למה אתה
אוהב את זה ולא את זה, למה עכשיו אתה
אוהב את זה, למה עכשיו אתה רוצה ככה מה הסיבה?" ומי שלא מבין את זה יכול לפנטז עד מחר על להיות אלוהים על ה - "יש הבדל והאין הבדל" וקשקושים וסיפורים משם ומפה זה מתחיל מפה זה נגמר. ש: שאלה ... לא רעב הוא לא צריך את התחושה של לאהוב את המציאות כי היא מתלבשת במשהו אחר, הוא כבר
אוהב את המציאות בלי זה. זה דברים בסיסיים ורבי נחמן אמר פעם "מי שרוצה שיתגלו לו סודות התורה צריך לצעוק שבעים קלין לא פחות" זה שבעים פעם כמו יולדת שיולדת בשביל לשבור את התאווה המינית זה ...