... כי בתוך תוכו האדם עדין מרגיש מרירות. להרגיש טוב באמת ולסלוח באמת פירושו להרגיש אהבה וקבלה אמיתית. ז"א לא מספיק לא לכעוס ולהיות אדיש כלפי חוץ וממורמר מבפנים, צריך להגיע ...

... ההפוכה שלה, היא לא לקחת בחיים שום דבר ברצינות, אלא להתייחס להכל בצורה אפאטית של אדישות וחוסר עניין, בקיצוניות השנייה. ולכאורה, שתי הדרכים האלו מנוגדת אחת לשנייה. אבל מי שיתבונן היטב ...

אדישות, אפתיה, שאננות, עייפות נפשית, חוסר חשק, עייפות כרונית, חוסר אנרגיה, אדישות קלינית, אפאטיות ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם חווה חוסר חשק לעשות דברים. תחושה של עייפות כללית, אדישות, אפאטיות וכיו"ב. ויש פסיכולוגים וכיו"ב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיו"ב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. שהאדם ... כללי, אז זה יוצר אצלו חוסר חשק לעשות דברים, וחוסר שמחה לעשות דברים. וכאשר זה מתמשך, זה יוצר מצב של עייפות כרונית ושל אדישות קלינית וכיו"ב. וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר כזה או אחר, זה כמובן הרצון שלו. שהאדם חושב, שהמציאות תהיה טובה יותר, כאשר היא ... דיכאון ועצבות וכיו"ב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את המשמעות שלהם בעיניו. ואז האדם חווה סוג של אפתיה / עייפות נפשית / אדישות / שאננות וכיו"ב. ואם האדם יהיה "אופטימי" ויסתכל על חצי הכוס המלאה וכיו"ב, אז ממילא תחזור אליו האנרגיה שלו לעשות דברים וכיו"ב. וזה כמובן נכון, אבל רק באופן חלקי בלבד. ולמה? כי אפתיה / אדישות וכיו"ב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה סביבו, בגלל שהמשמעות שלו, לא באה מהדברים החיצוניים לו, אלא מתוכו. וכאשר האדם נמצא לדוגמא בדיכאון ועצבות, אז מה שקורה זה, ... שגורמים לכך, שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, ושלא יהיה אכפת לו, ממה שקורה מחוצה לו, בעולם החיצוני. ואז האדם, הוא כאילו אדיש למה שקורה לו בחוץ, כי הוא מרוכז בתוכו עם עצמו. אבל, אפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם מתוך מקום חיובי של אושר פנימי. כגון לדוגמא אדם שכל חייו חיפש את משפחתו האבודה, שברגע שהוא מוצא את משפחתו האבודה, אז הוא יכול להיכנס למצב של אופוריה ולתחושה של התרוממות רוח וכיו"ב, שתגרום לכך, שגם הוא יהיה בסוג של אדישות כלפי מה שקורה סביבו. וזה דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים, עד כדי כך, שלא אכפת לו מה שקורה בחוץ. ואדם שלא מתעניין באוכל, זה או בגלל שהוא כ"כ ... ומאוד שבע, ומאוד עסוק בדברים שמעניינים אותו, עד כדי כך שאין לו חשק לאכול, דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים. כך שאפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם ממצב של דיכאון. שהאדם סובל מאיזה מצוקה נפשית מאוד חזקה, שגורמת לכך שלא יעניינו אותו הדברים שקורים מחוצה לו. או שהאדם נמצא ... כי המאמץ, לא שווה את התועלת, בעיני האדם באותו הרגע. אבל כיו"ב ממש, מי שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש משפיעים על רמת האושר שלו. ולכן ממילא הוא מגלה בהם פחות עניין. ולא בגלל שהעולם ... שהוא לא יעשה שום דבר בעולם, ושלא יהיה קיום לעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע, והוא, שאם האדם אף פעם לא יהיה אפאטי ואדיש, אלא הוא תמיד יגלה עניין בכל דבר, הרי שלעולם האדם לא יהיה מרוצה משום דבר. כי בסופו של דבר, מוכרח שהאדם יהיה גם אדיש וגם אפאטי, כלפי דברים מסוימים. כגון לדוגמא אדם שלא יהיה אדיש, לכך שיש חיידקים באוויר שאותו הוא נושם. שאדם כזה, לא ממש יוכל לשרוד בעולם. ויש לאדם חוסר אנרגיה / וחוסר חשק / ועייפות כרונית / ותשישות נפשית ... מוכרח תמיד, לגרום למציאות להיות כמה שיותר טובה עבורו, כמה שהוא יכול. ומי שבא מגישה כזאת, אז ממילא, הוא לא יכול להיות אדיש למה שקורה סביבו, והוא לא יכול לחוות חוסר אנרגיה לשנות את המציאות שסביבו. ולמה? כי הוא חושב שהוא מוכרח לשנות תמיד את המציאות, שתהיה טובה כמה ... אפאטי, כלפי דברים, שהוא שבע רצון מהם. כי ברגע שהאדם מרוצה מאיזה דבר, אז ממילא הדבר הזה כבר לא מטריד אותו יותר, והוא אדיש לגביו. כמו לדוגמא, שאדם בריא, שהוא לא מתרגש מכך שהוא בריא, כי את זה הוא כבר מקבל כמובן מאליו. והאדם חווה סוג של אדישות כלפי זה שהוא בריא, כי המצב הבריאותי של האדם, הוא שבע רצון ממנו, וממילא אין לו משמעות עבורו. ומי שהוא לא יהיה אפאטי כלפי שום דבר, הרי שתמיד ... או פחות טוב משום דבר אחר. ושלשום דבר בעולם, אין יותר או פחות משמעות, מאשר לשום דבר אחר. ומנקודת המבט הזו, האדם הוא די אדיש ואפאטי כלפי העולם. ולא שהוא מרגיש כ"כ רע, עד כדי כך שהעולם לא מעניין אותו. אלא, ששום דבר לא חסר לו. ולכן שום דבר לא מעניין אותו. כמו אדם בריא, ... אבל בו זמנית, צריך גם את הגישה הנגדית, שאומרת, שכן אפשר לשנות, כדי לעשות את המציאות לטובה יותר. או במילים אחרות, אפטיה / אדישות / שאננות / חוסר חשק / חוסר אנרגיה וכיו"ב, הם גם טובים מאוד, והם יכולים לנבוע גם מתוך מקום טוב מאוד. ואם הם קיימים אצל האדם, הם לא בהכרח ... שהוא חושב שהכל טוב כפי מה שהוא כרגע. וגם בגלל שהוא חושב שהמציאות רעה, ושלא יעזור לו לשנות אותה, שזה יוצר אצלו תחושה של אדישות ואפאטיות כלפי המציאות. ואפתיה, לא נובעת דווקא בגלל סיבה כלשהי בלבד, אלא היא יכולה לנבוע משתי סיבות מנוגדות, בו זמנית, במינונים שונים. ...

... לי טוב. אליעד: לא, מה שלפני האיחור עושה לך, לא זה שאת לא מזדרזת כל כך בבוקר זה עושה לך רק רע או גם טוב בסך הכל? ש: זה עושה לי טוב ואז כבר בעיה של אדישות מסוימת. אליעד: אני מסביר לך אם היו אומרים לך "תקשיבי אם את לא ...

... ש: הבנתי שאם יש לך משהו שאתה סובל, אז אתה צריך לקבל אותו שזה ישתפר המצב וישתנה אליעד: נכון. ש: אבל אם אתה כל הזמן רואה רע אז כבר אתה אדיש לא משנה מה. אליעד: הבנת. חשבת על זה? ש: חשבתי על זה אבל לא הגיוני. אליעד: רגע מה לא הגיוני? איזה חלק לא הגיוני לך? ש: הגיוני שבן אדם תמיד אם הוא סובל ...

... להימשך... מה האמת מבחינתך לגבי המצב כרגע? אתה אדיש (לא אוהב ולא שונא) כלפי מצבך כרגע? אם כן, אז מה הבעיה בעצם? שואל: הבעיה היא שאני רוצה לאהוב את מצבי כרגע. אליעד: למה לך לרצות לאהוב את מצבך כרגע? אתה הרי אדיש כלפי מצבך כרגע... שואל: כי אני מרגיש ריקנות ולכן אני סובל. אליעד: אם אתה מרגיש ריקנות וסובל זה אומר שאתה לא אוהב את המצב הקיים, כלומר, אתה שונא את המצב הקיים. אם היית באמת אדיש כלפי משהו, אז לא היית מנסה לשנות אותו. שואל: טוב, אז כנראה שאני באמת שונא את מצבי כרגע... אליעד: אתה נמצא כרגע במצב שאתה שונא את מה שיש, ואתה יכול ... ל - 2 המצבים הנותרים - לאהוב את מה שיש או להיות אדיש לגבי מה שיש (לא לאהוב ולא לשנוא). לגרום לעצמך "לאהוב את מה שיש" ו - "להיות אדיש לגבי מה שיש" הן שתי טכניקות שונות. אם תרצה להגיע למצב של "לאהוב את מה שיש", כלומר, אם תרצה להמיר את השנאה שלך לאהבה, עליך לעבור בתהליך דרך ה - "לא ... בקצות הסקאלה). ואם תרצה להגיע למצב של "להיות אדיש לגבי מה שיש", עליך להמיר את השנאה שלך לאהבה ואז תוכל "לא לאהוב ולא לשנוא" (כאילו שזו נמצאת מחוץ לסקאלה והאהבה והשנאה בקצות הסקאלה). אם אתה רוצה ... טוב?" ואם אתה רוצה"לא לאהוב ולא לשנוא" (להיות אדיש לגבי מה שיש), עליך לשאול את עצמך: "למה המצב כרגע הוא רע?" (כלומר, הטלת ספק במה שאתה חושב שהוא רע). באופן אנאלוגי, ניתן להסביר זאת כך - אם אתה רוצה ... ועל כן אתה תסתפק בלא לסבול ממנה, כלומר, להיות אדיש כלפיה. לשם כך עליך לשאול את עצמך: "מהם הדברים הרעים שנגרמים לי מהמחשבה הזאת?" ועל כל דבר רע שתמצא תטיל ספק ותשאל - "אז מה?", "מה זה משנה?", "זה ...

... ובעתיד. מה לעזאזל קרה לנו בדרך?!" מה קרה בדרך או מה לעזאזל קרה בדרך? שוב פעם מנסה לשתול מחשבות בתת המודע של השומעים?! "מי לימד אותנו להיות כאלה רעים, ונבזים ומרושעים ושונאים או אדישים כלפי בעלי חיים, כאשר בעבר הם נהגו להיות החברים שלנו?" ומי בדיוק החליט שאנחנו כאלה רעים וכולי? אתה גארי ...

... לספר לכולם על המניעים האישיים שלך, של להשאיר חותם על הכוכב הזה וכיו"ב? שוב פעם גארי יורופסקי? האמת לא מספיק טובה עבורך? צריך גם שוחד? "ברצינות, מה הטיעון נגד גרימת כמות הנזק המינימאלית? חוסר נוחות? אדישות? אפטיות? אנוכיות?" מי החליט שזה נזק? ומי החליט שצריך ...

... מורכבת מהתכונות שלך ומהתכונות שלו, עכשיו אם נגיד בן אדם יש לו תכונות אופי אדישות חרדות ביטחון עצמי ערך עצמי אהבה עצמית חוכמה כל מיני תכונות אם חלק מהתכונות רקובות והוא מנסה ליצור עם זה סלט מה הסיכוי שהסלט יצא טעים ...